לפעמים אני אומרת לעצמי, מבולבלת, תעצרי רגע. תנסי להיות אמיתית עם עצמך:
כמה את רצינית? כמה את רוצה שזה יהיה טוטאלי? חזק ואמיתי?
אני חולת היסטוריה למי שפיספס.
אני רק שומעת "אמת" והראש שלי קופץ לאחד האנשים הכי אמיתיים והכי טוטאלים שזכורים לי בהיסטוריה הקרובה.
הרבי שאמר משהו בסגנון של "מה לי עם כל אלפי החסידים, די לי בשלוש מאות צעירים שיחבשו עלה כרוב לראשם ויחגרו חבל פשוט למתנם..." משהו באמת הנוקבת הזאת, של מי שאמר "אין שלם מלב שבור" תמיד קסם לי. אז קניתי לי ספר. על הרבי מקוצק...
לא הצלחתי לגמור את הספר. האמת והטוטאליות שלו כל כך קסמו לי אבל גם כל כך שרפו לי, שלא יכולתי להמשיך. עד היום הספר שוכב בבית שלי. לא מסוגלת לקרוא.
" 'יוסיף דעת יוסיף מכאוב' (קהלת א, יח) - ומה בכך? כדאי לו לאדם להוסיף מכאוב, ובלבד שיוסיף דעת"
"רק סוסים הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות"
"לצאת ידי חובה? - לא מיניה ולא מקצתיה: או הכל או לא-כלום!"
"מוכן אני להבטיחך, שברשותך לא תימצא פרוטה לקנות ככר לחם. אם רצונך בכך, מוכן אני להגביה אותך למעלה מן הקרקע ומשם תראה כי על כך לא כדאי להיאנח כלל..."
" 'השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם' (תהילים) - כדי לעשות ממנה... שמים."
ואפשר עוד להוסיף. משפטים ידועים יותר ופחות, וכולם, אם יורדים לעומקם, אש שורפת.
להיות חסיד קוצק זה הדבר הכי טוטאלי שאני יכולה לחשוב עליו.
היום יש את חסידות גור, שנחשבת קצת לקיצונית ומחמירה מאוד בהלכה. אבל גור זה עוד כלום לעומת מה שדרש הרבי מקוצק מחסידיו. היא הרבה יותר מעודנת ולכן גם הרבה פחות אמיתית. האם הייתי יכולה לחיות ככה?
לרבי מקוצק היה ברור שזאת לא הדרך להמונים. הוא לא רצה להיות הרבי של ההמונים. הוא רצה מעט חסידים שירימו יחד איתו את השמים. חסידות קוצק תמיד הקסימה אותי. אבל כמו שכתבתי, לא הצלחתי אפילו לגמור את הספר. וזה לא כי הוא שיעמם אותי.
הטוטאליות הקסימה אותי. אבל לא יודעת אם הייתי יכולה לחיות ככה. בטח לא כשאני מגדלת ילדים, וחיה בעולם הכי לא שלם שיכול להיות... הוא חי בשמיים גם כשחי פה בארץ. כמה הייתי רוצה לחשוב שאני מסוגלת לחיות ככה. אבל... נראה לי הרבי מקוצק היה גוער בי רק על הגאווה שבמחשבה שאני מסוגלת.
אני רק בת אדם. הטוטאליות קוסמת לי. הייתי שמחה לחיות אותה. כנראה שאפשר להרגיש אותה פה ושם, אבל בסופו של דבר החיים צריכים להיות כנראה יותר זורמים ופחות חותכים.
"כשם שהנך יכול לסבול שפרצופו של חברך אינו דומה לשלך, כך תסבול שדעותיו של חברך אינן דומות לדעותיך"
גם זאת אמת נוקבת שאמר הרבי מקוצק. ואני רק תוהה מתי תהיה לי דעה וקצת דעת שאזכה לא רק להראות אחרת.
