לפני 7 שנים. 26 במאי 2017 בשעה 12:02
לאחת עם הבלוג הכי קסום, מסתורי, רחוק ונוגע:
"...ויד סמויה כמו אוספת
את כל המכאובים
אף משאלה לא מתעייפת
לראות זמנים טובים
למצוא שמחה בסוף העצב
לחיות בין אוהבים
אם קרובה את, שעת החסד,
היכנסי לכאן ושבי..."
(רחל שפירא)
