לפני 6 שנים. 12 ביוני 2017 בשעה 4:12
האמת היא שבדיוק דיברנו על מישהו שנקרע לו הלב.
כן. זה קורה, מסתבר, גם כפשוטו.
רק שבמצב הזה קצת קשה כבר לרפא לבבות שבורים. אולי בארץ האינסוף הוא פגש את מי שפגש, וסיפר שנשבר... ורפא לו.
פה בארץ הוא השאיר המון לבבות חזקים ומתגעגעים.
כשהדופק שלי לא הפסיק למהר, ולא עזרו, לא מקלחת חמה וגם לא תרגילים מהיוגה מתחילות... כבר התחלתי לחשוש. (מה גם שבדרך כלל אני שלווה בידיים שלו) והיה מאוחר. זאת שעה שבה כל הפחדים מסתננים, והגדר החכמה לא עוצרת אותם...
לפעמים אני רוצה ללכת. רוב הזמן משתדלת להבין שיש סיבה שאני עוד כאן.
