טוב. הייתי במאנצ'.
לא הייתי עושה את זה אם השפיות שלי היתה איתי לגמרי, אבל באתי. והיה נחמד.
אני חושבת שהייתי היחידה שם שאוהבת חוקים עד כלות הנשמה...
אבל לא הרגו אותי. היה מוזר, מוזר ונעים.
הכי היה נחמד לגלות שאני חלק מחבורה שהיא לכאורה נורמלית. כאילו, ממש לראות בני אדם רגילים. רגילים אבל...
והיתה רוח נעימה, ודשא נחמד עם אבנים קטנות שקצת דוקרות. וקצת צחוקים, והקפצה לתחנת אוטובוס (תודה!!!) ודיונים מעניינים...
כמעט שהרגשתי נורמלית.
הייתי חריגה קצת בנוף. במראה שלי ובחיבתי המשוגעת לחוקים שמימיים.
מישהו פעם זרק לי שצריך לארגן מאנצ' דוסים.
הייתם באים?
נ.ב
חייבת לציין שלא אכלו אותי, לא הרגו אותי וממש שמרו נגיעה. גם לא ניסו להחזיר אותי בשאלה. אז למה מאנצ' דוסים? כי אני תוהה מה אפשר לעשות כדי שתבואו ואני סוף סוף ארגיש עוד קצת נורמלית.
אה. ואין לי מושג איך מארגנים מאנצ', אז מי מרים את הכפפה?
עוד מעט בעלי יחליט אם הוא רוצה אותי יותר שפויה או יותר משוגעת, וינער אותי בהתאם. עד אז תצטרכו לסבול אותי ככה.
