מעבר להרי החושך

אני בכלל לא פה, אבל הייתי חייבת. בטח כתבתי את זה גם פעם שעברה, אבל תמיד נעים להיזכר...

(כאילו, כל אחד ומה שנעים לו, כן?)

ב טו-באב הובאו הרוגי ביתר לקבורה, ועל זה תיקנו ברכת הטוב והמטיב (שזה בעיקרון בברכת המזון אחרי הארוחה, אבל את התיאור עדיף על בטן ריקה)

כרם גדול היה לו לאדריינוס, י"ח מיל על י"ח מיל, כמן טבריה לצפורי, והקיפו גדר מהרוגי ביתר וגזר עליהם שלא יקברום, עד שעמד מלך אחר וגזר עליהם לקברם. רבי הונא אמר מיום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה נקבעה הטוב והמטיב, הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה (ועי' ברכות מ"ח: וסוף תענית).

חג שמח!