לפני 7 שנים. 21 באוגוסט 2017 בשעה 21:47
צריחות שצרחתי נואשת, כואבת,
בשעות מצוקה ואובדן,
היו למחרוזת מילים מלבבת,
לספר שירי הלבן.
ניגלו חביונות לא גיליתי לריע,
נחשף החתום בי באש,
ואת תוגתו של הלב הכורע
יד כל במנוחה תמשש.
(רחל)
גם אתם נבחנתם על זה? יודעים בעל פה?
יופי.
עכשיו נסו את זה במנגינה של "מתחת לסלע צומחת רקפת..."
תהנו!
כל פעם שבא לי לבכות או לצרוח השיר הזה מתנגן לי, והלכה ההתפרקות.