אני שלך.
הגוף שלי שלך.
גם הנפש.
אפילו הנשמה שלי בעצם קצת שלך...
אתה יכול לעשות איתי מה שתרצה.
אני קטנה ופגיעה וכולי רק בידיים שלך.
וזה בסדר.
אפילו קצת נעים לי ככה.
אני סומכת עליך, זורקת את הראש וקצת נרגעת.
אם יהיו לך אחרות זה יכאב, אך כל עוד אני אקבל את מה שאני זקוקה לו, אני מניחה שזה בסדר...
אבל אני לא רוצה להיות של מישהו אחר.
גופי, נפשי ונשמתי שלך
אבל רק עליך אני סומכת.
לא מאמינה שמישהו שמקבל תמונה חלקית ומעוותת ממני יוכל להיות איתי באמת.
אני לא רוצה שתחלוק את הגוף שלי עם אחרים. גם אם הם רק מציצים. כשאני קולטת המבט שלהם כל כך מכאיב.
גם את הנפש שלי בבקשה אל תחלוק. גם זה כואב. ומי שמביט אפילו לא מנסה להסתיר את ההצצה הלא חוקית שלו אל הנפש שלי. הוא קיבל מבט מעוות עלי ועכשיו כולנו נצטרך לחיות עם זה.
והנשמה שלי? פה כולנו נסתבך עם מי שנתן לי אותה, אתה באמת לא רוצה את זה...
בחרתי בך
אני כולי שלך
למה לחלוק אותי עם אחרים?