לפני 8 שנים. יום חמישי, 7 בספטמבר 2017 בשעה 19:24
שובי לביתך
קל להגיד.
רק קשה להגדיר.
מה נחשב לבית?
רוצים אותי שם?
וגם אם רוצים, זה יהיה להם טוב?
לי יהיה טוב?
זה הבית?
מזמן לא ירדו לי דמעות.
פתאום כשכתבתי לך בכיתי.
כל כך רוצה וכל כך לא יודעת איך.
הלכתי לאיבוד.
כבר כמה פעמים כתבתי שזה השיר שלי. שולחת לך אותו עכשיו.
תודה על הסבלנות הבלתי נגמרת. תודה על הדמעות. רק שמרי על עצמך.