לפני 7 שנים. 8 באוקטובר 2017 בשעה 22:04
כשהקושי לוקח אותך עד לקצה.
על סף הטירוף ומעבר לו.
כבר לא יודעת מה חלום ומה מציאות.
מה רציתי ומה עשיתי.
חזרתי להרים.
רוצה ים, גבהים ומרחקים.
בטח כבר שמתי פה פעם את השיר הזה, אבל זה פשוט זה:
ועכשיו בשיא הרצינות, זאת לא אשמת אף אחד. אולי אשמת הפסיכיאטרית האדישה שלי... אבל אני על גבול הפסיכוזה.
ממש משתדלת לא לעשות שטויות, ועוד יותר לא לפגוע באנשים סביבי.
אם כתבתי פה משהו לא בסדר, תעירו לי בעדינות, טוב?
לילה זך!