מעבר להרי החושך

שוב חלמתי עלייך בלילה.
הפעם, חוץ מעיסוקך החשוב, החלטת ללמוד ארכאולוגיה. עוד מושא להערצה.
למדת במחלקה שלנו, פגשתי אותך בעזרת חברים.
היית כבר בתואר שני.

והיית יפה כל כך.
ועדינה.
זאת אומרת כלפי חוץ היו הרבה קוצים, אבל המבט.
המילים שאמרת.
מי שידע לקרוא בין השורות הרגיש מה יש שם בפנים.

אבל היית נראית שמחה.
באמת שמחה.
וזה כנראה היה לי כל כך טוב שמיד חלמתי על בלוני הליום מזן מיוחד שלא נגמר להם ההליום אף פעם.
קשרתי כמה חזק ליד, שלא ייעלמו לי. קשה לי שדברים נעלמים.

לא יודעת מה קורה איתי. אבל כנראה שנכנסת לי עמוק בפנים.
באמת שחשבתי על משהו אחר לפני השינה.
ממש לא עלייך. כאב לי הראש והייתי גמורה. חשבתי רק על עצמי.
ומתוך כל זה, את שוב באת. ואני אפילו לא מכירה אותך מחוץ למחשב.
ואת לובשת אלף צורות, אבל זה מרגיש כאילו מבפנים, זאת פשוט את.