לפני 6 שנים. 8 בדצמבר 2017 בשעה 12:25
שוב פעם נסדק לי האמון.
האמון בי ובעולם.
כולם רוצים בטובתי וכולם אינטרסנטים.
ניקים כפולים או משולשים או כלובי יודע כמה. את זה הוא?
ולמה אמא שלי אומרת ככה? את בעדי או בעדיך? ולמי להאמין?
ואני שוב חוזרת לגבול שבין הדמיון למציאות.
אולי אני רק הזיה של אחי התאום?
ואולי, רק אולי, היה מוטב שכך?
שבת שלום גם לכם ולכן!
מבולבלת