בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מעבר להרי החושך

לפני 6 שנים. 23 בדצמבר 2017 בשעה 23:20

אבל זה כנראה שזה לא השיר שלי. 

פעם אני אביא פה את כולו. בטח אקדיש למישהי...

 

אבל הערב אני ארשה לעצמי רק את הסוף שלו, בלי קישור ליוטיוב ובלי הקדשה. 

 

 

 

"כאילו הפגיעות עצמה היא סוג של כח כאילו השלווה היא חוף הבהלה."

 

(רחל שפירא)

מתמחה קטנה​(נשלטת) - יש רגעים בהם אני מרגישה כמו צרימה בנוף המטופח
לפני 6 שנים
מבולבלת88{נשואה} - רק אם זה עושה לך טוב להרגיש ככה.


לטעמי את נקודת עיניין מעניינת שהופכת את הנוף למסקרן וייחודי. כזה לא בנאלי, משהו ששווה תמונה. גם כזאת של פעם עם פילמים והכל...
לפני 6 שנים
מבולבלת88{נשואה} - ובכולופן, חכי שאקדיש לך את השיר. כרגע סתם זרקתי אותו לאוויר.

;-)
לפני 6 שנים
מתמחה קטנה​(נשלטת) - לא, לא עושה לי טוב. פגומה בתוך עולם שלם
לפני 6 שנים
מבולבלת88{נשואה} - את לא פגומה, ואין דבר כזה עולם שלם. לא בעולם הזה בכולופן.

(סליחה. נרדמתי. אוהבתותך)
לפני 6 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - אני שרה לעצמי אותו מלא :)
לפני 6 שנים
מבולבלת88{נשואה} - איזה כיף לך! זה כל כך חכם לשיר אותו לעצמך! הלוואי והיה לי כח לשיר לעצמי ועוד להאמין לזה.
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י