אבל הוא עשה את זה חכם.
קודם הוא בנה רצון ומתח.
הוא רק סיפר שנוסעים לעשות לי הפתעה, ולא גילה מה.
ככה לא היה לי הרבה זמן לפחד או לנסות להתנגד...
הוא סיפר לי חמש דקות לפני.
נבהלתי.
חשבתי שאבכה.
לא בכיתי. (חבל)
בכמה דקות שחיכינו התקשקשנו על דברים לא קשורים. איכשהו (או שהוא כיוון את זה?) הגענו ללידות.
לידה זאת חוויה מטלטלת של גופנפש. אבל היה דווקא משהו מרגיע בלהיזכר ולהשוות בין עם אפידורל לבלי.
המסז'שיסטית (או איך שלא קוראים לה) הזמינה אותנו להיכנס, הביאה לי סמיכה ואמרה להוריד בגדים מהפלג גוף העליון, לשכב על הבטן ולהתכסות.
היא יצאה החוצה והשאירה אותנו לרגע לבד.
אני התחלתי לפתוח את הכפתורים של החולצה, אבל הוא לקח פיקוד והפשיט אותי בעצמו.
היה בזה משהו חכם.
הוא לא למד לעשות עיסוי מקצועי, אבל בזה שהוא הכין אותי זה הרגיש יותר ממנו. ככה משהו אצלי קצת יותר נפתח לקבל.
