לפני 6 שנים. 16 בינואר 2018 בשעה 0:46
שאני לא אכנס לערוך את הפוסט הקודם, כי אני תמיד אשכח אנשים נפלאים ואני לא אצא מזה אף פעם...
אבל רורן הספים לי את החלומות. אז לא היתה לי ברירה...
וגם הבטחתי לעצמי שאני לא אכנס לפה איזה יום יומיים, עד שארגע קצת. אבל אנשים פה נפלאים... רק שכחתם להרגיע אותי שטוב לכם, או שאתם לפחות פועלים במרץ לכיוון הזה.
בטח מחר אני אגיב יותר. אולי שפוי יותר. אולי פחות.
זהו. אני בעז"ה חוזרת לישון. פשוט הבלוג של רורן הספים לי את החלומות, ומטפורה את המציאות.
אתם אנשים יקרים אתם. לילה זך.
