מעבר להרי החושך

אני יודעת. הסערה הזאת, החוסר אונים מול העוצמה של הסערה שיש לי בפנים, זאת ההתחלה של המאניה. או ההכנה לביוץ. או הכל ביחד.

עוד מעט יבואו ימים שבהם אני קצת אתרגל. ואז אני אוציא את הכל על דברים יפים ומבורכים. פשוט זה צריך רק לתסוס עוד קצת עד שאתרגל.

ואז כשאשוב אליך, אהיה שוב סחוטה ומרוקנת לגמרי. תמלא אותי?