לפני 6 שנים. 14 בפברואר 2018 בשעה 23:31
יש לי חברה טובה.
כשהיינו בתיכון הראש אולפנה אמר לנו חצי בצחוק שזאת לא חתונה וגם אם כן, אז מותר לנו להתגרש.
זה לא לגמרי עבד. עד היום אנחנו בקשר טוב. אמנם לכל אחת יש את האיש שלה, ואת הילדים שלה ואת החור שבו היא גרה, אבל אנחנו חברות.
למה אני שוב חופרת לכם עליה? כי אני כל כך מתגעגעת למכות שהלכנו על הדשא של האולפנה. איך שהפלנו אחת את השניה לרצפה. איך קפצנו והתגלגלנו. איך החבטות יחד עם ריח של דשא רטוב מטל נתנו לי הרגשה של חיים.
הכל מת לי בפנים. מנותקת לגמרי מעצמי. ימים קשים מגיעים. אל תעלבו ממני. זה לא אתם. זאת אני. זאת אומרת זאת כבר לא אני. אני הלכה לאיבוד ואני לא מוצאת אותה.
