היום ראיתי כוכבים.
חא בשמיים...
במקלחת.
זה מצחיק, תמיד הייתי בטוחה שרק בקומיקס או בסרטים מציורים "רואים כוכבים".
אני מהאלה שלא תמיד רואים מה שאחרים רואים.
כשאני חוטפת סחרחורת ועומדת להתעלף (ואם לא מחשיבים ניתוח בהרדמה אז בעצם תמיד רק עמדתי להתעלף. לא התעלפתי) נהיה לי לבן בעיניים.
שנים לקח לי להבין מה זה השחור הזה שאנשים מדברים עליו. כי אצלי כשהצבע אוזל בד"כ נהיה לבן.
אבל הערב ראיתי כוכבים. אבל לא בעיגול מסודר כמו בציורים.
הם הבזיקו ונעלמו בגבהים ובמרחקים שונים בלי סדר.
אבל לא היתה לי סחרחורת. גם לא חטפתי שום מכה בראש. יש איזה עניין בריאותי שאולי קצת מדאיג, ומחר אני בלאו הכי הולכת לרופא, אבל כשהתלוננתי פעם לרופא אף אוזן גרון שיש לי ציפצופים באוזניים (זה קורה כשיש דלקת רצינית) הוא אמר שאם אני שומעת קולות שלא קיימים זה כבר תפקיד של פסיכיאטר, לא שלו...
אז תגידו, למי מספרים על כוכבים? כאלה מנצנצים ויפים שבאו לבקר אותי במקלחת...
