מעבר להרי החושך

חשבתי על זה הרבה. 

אני חושבת שאני זקוקה למישהו שיגרום לי לאהוב את עצמי.

כבר דמיינתי. מישהו חסון, גבוהה ושרירי. עם ג'יפ כמובן. 

הוא לא יסכים לעשות איתי סקס עד שאסתכל לו בעיניים ואגיד בשיא הרצינות שאני אוהבת אותי. 

את הפסקת להאמין באהבה, הוא יגיד, התפקיד שלי הוא להחזיר אותך בתשובה.

נגור קרוב להורים. הם ישמרו על הילדים בערב כשהוא יקח אותי לטיול בג'יפ.

בתצפית שקטה ומהממת הוא יגיד לי לצעוק עד לכוכבים, כדי להשתחרר.

אחרי שנצעק הוא יושיב אותי צמוד אליו, ירים לי את הסנטר כדי שאסתכל אליו ויבקש שאגיד. 

אני כמובן אפרוץ בבכי היסטרי והוא רק ילטף וירגיע.

כשנכנס חזרה לג'יפ אני אנסה לפתות אותו. הוא יתפוס לי חזק את היד ויגיד שהוא לא מוכן שאני אקשר ככה בין סקס לאהבה. הוא מאוד משתוקק להיות איתי בכל הגוף, אבל הוא לא מוכן לעשות את זה עד שאבין שאני ראויה לאהבה גם בלי זה. 

אני שוב אבכה, והוא שוב ירגיע עד שאני ארדם עם הראש על הרגליים שלו. ככה ניסע הביתה.

כשנגיע הוא פשוט ירים אותי מהג'יפ למיטה, וילטף עד שאפסיק ליבב וארדם. רק אז הוא ישכב על ידי, יעטוף אותי בשתי ידיים ויעצום גם הוא עיניים.

אולי, אחרי הרבה מאמץ ותרגול, לילה אחד אני אצליח...