לפני 4 שנים. 20 במאי 2019 בשעה 20:27
אני בוכה לכם פה כי כנראה לבכות באמת כבר לא ייצא לי בזמן הקרוב.
מסיבת סוף קורס, יצאתי עם הקטנצ'יק, עייפה... הייתי רק חצי בעיניינים...
אני שונאת סופים.
וכל כך התגעגעתי לחבר'ה, לאווירה...
לא רציתי שייגמר לעולם.
אבל הטרמפ שלי יצא מוקדם, ואני עם קטנצ'יק... לא כדאי לוותר על הטרמפ.
אז נגמר לי באמצע.
ומרוב שאני מבואסת כבר לא אכפת לי שהחבר'ה יזהו שאני כאן (רק תהיו בני אדם ותגידו שלום).
זהו. בא לי לבכות.
ואני כבר מתגעגעת.
לכולם בנפרד, ועוד יותר לביחד.
אישפוז פסיכיאטרי בגלל טיפול מוצלח נגד דיכאון זה נורמלי?