צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מעבר להרי החושך

לפני 4 שנים. 10 באוגוסט 2019 בשעה 22:40

לא נעים להודות... 

אבל אני קצת אוהבת את תשעה באב. 
זאת אומרת כל עוד אין לנו בית מקדש, נראה לי שיום כזה הוא קצת נחמד. 


ראשית, זה יום של היסטוריה.

ואני כידוע, אוהבת היסטוריה.


פתאום כולם שמים לב להיסטוריה ולמשמעות שיש לה על ההווה ואפילו על העתיד שלנו. לרגע אחד ההיסטוריה (הטראגית משהו) שלנו הופכת להיות קדושה. זאת אומרת, לדעתי ההיסטוריה של עם ישראל כל הזמן כזאת, רק רוב הזמן, רוב האנשים פשוט לא שמים אליה לב. ובתשעה באב כן. 

 


אבל אני גם אוהבת את ההתרפקות המיוחדת הזאת של תשעה באב. של "כילה חמתו בעצים ובאבנים", של עונש במידה, של "תם עוונך בת ציון", ושל "השיבנו ה אליך ונשובה". 


הלוואי שבכל הצרות שיש לי ביום יום אני אצליח לראות ולהרגיש את ה כמו שאני רואה ומרגישה אותו בהיסטוריה הלא פשוטה שלנו. 

 


אבל הייתי מוותרת על התענוג (הקצת מפוקפק) הזה לטובת בית מקדש וחיים מתוקנים ושלמים יותר. 

 


אז כרגיל, אצרף לפה קישור לקינה במנגינה נוגה ומקסימה. 


 

ואסיים כמובן בברכת "השיבנו ה אליך ונשובה חדש ימינו כקדם". 
לילה נוגה גם לכם. 

צחי ח - אהבתי מאוד!
לפני 4 שנים
מפית​(אחר) - יפה ממש
לפני 4 שנים
Synt​(נשלטת) - יפה כתבת
לפני 4 שנים
Holden​(אחר) - אין באמת הסברים אחרים ל"בית מקדש", בעיקר לא של קוק כזה או אחר שהתמחו בעיקר בלתת לפאשיזם ולפגאניזם ארומה נאצלת של ערכיות.

"בית מקדש" ביהדות זה תמיד בית מטבחיים פגאני לסיפוקו של חבר דמיוני בשמיים, ועל הדרך גם הר קדוש ואנשים קדושים.

אין למה להתגעגע.
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י