שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

דקויות

זה לא משחק, זו מציאות
המבט האחר, החדירה לעומק
הגישה השונה למציאות
הזחילה במעלה העצבים...
אל תוככי המוח האנושי,
אל סף הכאב
לפני 18 שנים. 19 באוקטובר 2006 בשעה 9:42

מהרהרת
במה שקרה בימים האחרונים
שקט בבית.

איך התחברנו
כל כך לעומק
כל כך אוחז
כל כך כואב
כל כך מהר.

שני הפכים
עם המון יכולות
וכיוונים
משתלבים...(יין וייאנג)

האם רצית אי פעם
לעמוד על קצה צוק,
לצרוח
ולהמתין
לצלילי המוסיקה?

האם חלמת
שתחזור שוב
בזמן?

הקסמת אותי
ביכולות שלך
בטבעיות שלך
(בסאדיזם...)
בפתיחות
באהבת האדם שלך

רוצה לשרת גחמותיך
רוצה להתעטף בך
ולהתערטל...

שכלל העמקתך לתוככי מוחי
חלל ,
שעבד
את גופי הרעב
הפוך את כאביי לאהבה

היה האלוהים שלי..מחר.

עייפה נורא....לא ישנתי די
ממתינה ללא סבלנות......לך...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י