לפני 5 שנים. 23 במרץ 2019 בשעה 5:48
היא בטח לא שוכחת
ועדיין לא סולחת
לימים ארוכים ארוכים
כבר מזמן היתה עוזבת
אלמלא היתה חושבת
שתמצא בי מים מתוקים
כשזה עמוק
כל מה שמפורסם כאןיש לו משמעות
לפני 5 שנים. 10 במרץ 2019 בשעה 20:35
אני עומדת על ארבע, מולך
מתאפקת כבר המון זמן אחרי ששתיתי ושתיתי ושתיתי...
והתחנונים לא עוזרים וההתפתלויות לחינם
ואתה יושב מולי ומתבונן
עד שלא יכולתי
ושיחררתי
זרם חמים התלטף לי על הרגל
ותחושת שיחרור התפשטה לי בגוף
לפני 5 שנים. 28 בספטמבר 2018 בשעה 21:03
ככל שתטפסי גבוה
ככה התהום תעמיק
רק אל תסתכלי למטה
אף פעם
ואם הסתכלת למטה
ונפלת עד התחתית
אל תסתכלי אחורה בזעם
אומרים שזה כל העניין
מירושלים עד קצה העולם
אומרים את זה היום
אמרו את זה מזמן
אם משהו גדול עלייך
התרחקי והוא יקטן
ככל שתבקשי לשכוח
ככה יהיו לך סתרים
רק אל תסתכלי פנימה
אך פעם
ואם הישרת מבט
וגילית את כל השקרים
אל תמרחי בחיוך את הזעם
אומרים שהאמת טובה
לגעת בחייך
אומרים שהאמת קרובה
לשביל שלרגלייך
אם לב שבא מולך
מחייך אלייך
ככל שתוסיפי לשמוע
ככה ירעמו הקולות
רק אל תתלונני על הרעש
אף פעם
ככל שתאבדי את הדעת
ככה ישתלטו הדעות
רק אל תשתתקתי בזעם
אומרים שזו אומנות
להשתחרר מהעבדות
אומרים שזו אומנות
להבין את המשמעות
וברגע אחד שתפסת
עשית טעות
לפני 5 שנים. 20 באוגוסט 2018 בשעה 4:42
אין דבר כזה, שולטת מלמטה
זו המצאה של מי שלא מצליח להתמודד עם סיטואציות מורכבות.
או עם שפחה מורכבת.....😉
לפני 5 שנים. 10 באוגוסט 2018 בשעה 21:21
אני מניחה ראש על הכרית
מדמיינת שאני ישובה על הרצפה, הראש שלי מונח על הירכיים שלך
ולכמה רגעים אני מתנתקת מהעולם
לפני 5 שנים. 31 ביולי 2018 בשעה 20:19
שתים עשרה שנים חלפו להן מאז המלחמה ההיא.
מי שמכיר מוצא עצמו בתקופה של אזכרות
הזמן חולף ונותן אותותיו... החניה בבית העלמין כבר לא מלאה עד אפס מקום, כבר אפשר לראות את המשפחה מבעד לאנשים, החברים הקרובים שמגיעים כל שנה התבגרו להם, אלו שחבקו תינוק במנשא חוגגים לו בר מצווה.
הזמן עובר והכל זמני
תאהבו 💜
לפני 5 שנים. 28 ביולי 2018 בשעה 20:52
יש את הרגע הזה, שאני מבינה שנוצחתי.
הצלחת להכניע אותי. שוב.
מולך אין לי יכולת להתמודד.
כל פעם שאני מנסה לצאת "לקרב" זה עולה לי בטלטלה רגשית, בקושי, בבכי, בעצבים בחולשה, ולא מביא לכלום.
כאילו הזמן לא עבר....
הרמתי ידיים
נכנעתי
אני לעולם אשאר הנשלטת, ואתה האדון ולא תיתן לזה לחרוג במילימטר.
אתה בשניה מצליח להוציא אותי מדעתי ואז לעמוד מולי כמו קיר.
לא משאיר לי סיכוי
לפני 5 שנים. 20 ביולי 2018 בשעה 16:09
במקביל ללימודי באוניברסיטה עבדתי באבטחה ושם הכרתי אותו. בחור גבוה, זקוף, שזוף, עיניים בצבע ים בקאריביים. הסתכלנו אחת על השני ובחיי... שהיה ניצוץ
מאז נפגשנו כמה פעמים במהלך המשמרות, טוב נו...ידעתי את סידור העבודה ויכולתי למקם את עצמי בסביבה...
היתה רק בעיה אחת קטנה... הבחור נשוי.
אני באמת שלא זוכרת את השתלשלות העיניינים בינינו אבל נפגשנו כמה פעמים והאהבה.... אוי האהבה...
אבל לא היה לזה סיכוי ונפרדנו. אחרי זמן מה קיבלתי טלפון "אני מתגרש בואי"
מזה באתי... רצתי!!!
הגעתי לשכונת סלאמס בעיר גדולה, דירה עם ריהוט מינימלי וגבר חיי שמחכה לי.
יצאנו מידי פעם, שמתי לב שלעיתים הוא לא איתי, לפעמים בוהה, לפעמים נרדם, כשאנחנו בחוץ הוא רוצה ללכת מכות עם כל מי שמסתכל עלי או שנדמה לו שמסתכל עלי, והרבה פעמים בעיות בזיקפה....
בירה בכמויות וסיפורי טראומה מהצבא, מהימים שהיה צלף ביחידת מסתערבים או משהו כזה.
לא מוכן ללכת לעבודה (אז כבר לא עבד באבטחה אלא במשרה מצויינת) לא מוכן לשמוע על חברים ויותר ויותר נשאר בבית.
"ואני כאן" אחת, שבדיוק סיימה לימודי עבודה סוציאלית, חושבת שתציל את הגבר הזה, הגבוה והיפה שהפך מיום ליום לשבר כלי...
רק אחרי זמן מסויים הבנתי שהבחור שותה. שותה בכמויות, שהוא פשוט שיכור כל היום...
הלכתי ממנו ואמרתי לו שכל עוד הוא שותה אני לא מוכנה להיות איתו.
ואז מגיע טלפון. אני לא שותה. בואי!
ואני- שוב, רצה! נכנסת לדירה מוזנחת, מלוכלכת, מוגפת, הוא מחבק ונרדם. אני נכנסת לאטרף והופכת את הבית שלו. מוצאת בקבוק וודקה הולכת אליו כשהוא ישן ומתחילה לצרוח: " זה לא שותה?" "אתה שקרן" וכיוב.
הוא קם משינה ואני רואה עיניים חלולות שפעם היו הכי יפות בעולם.. והבחור מתחיל לחנוק אותי ביד אחת וביד שניה מכופף לי את היד שמחזיקה את הבקבוק.
אני מתחילה לצרוח "אתה חונק אותי" "אתה הורג אותי" מתנגדת
פתאום הוא מבין. עוזב אותי. ואני, באטרף, כבר אמרתי? טסה לכיוון הדלת ללכת משם. הוא מקדים אותי. נועל את הדלת, ואומר את לא הולכת מכאן לשום מקום, מתחילה מריבה שאני מבינה שלא תיגמר טוב, ואז בתושייה שאינה מובנת לי עד היום, אני מרגיעה את המצב.
אומרת לו שלא אלך. אני איתו, אני אוהבת אותו, אני סולחת.
הוא נשכב ואני מלטפת אותו עד שירדם.
ברגע שנרדם, אני לאט לאט משתחררת מהאחיזה שלו, בורחת משם ומתפללת שלא יקום.
חלפו מאז 15 שנים. שמעתי על אישפוזים בבתי חולים פסיכיאטרים וניסיונות גמילה.
כמה שנים אחרי המקרה קיבלתי ממנו טלפון. אמר שהוא נקי, שבטח לא אאמין לו אבל אני אהבת חייו. שלא אהב מישהי כמו שאהב אותי ושהתאהב בי באותו יום שהמבטים שלנו נפגשו בפעם הראשונה. הפעם לא רצתי... עניתי בנימוס שאין לנו סיכוי....
אין לי מושג מה איתך, גבר אהוב, מקווה שהצלחת לצאת מהתהום.
סליחה שלא יכולתי למשוך אותך למעלה
לפני 5 שנים. 7 ביולי 2018 בשעה 14:16
לא סתם האנגלים ידועים בחינוך הקפדני
אפילו לקפטן קוראים קיין....
והאמת - זה הקיין הכי חתיך שראיתי עד עכשיו.
בלונדיני וחסון ולא צר ושחור (בלי ענייני גזענות, זה טעם אישי בלבד!)
וגם לא מעץ זול של איקאה😂😂
אז בהצלחה לאנגלים
סומכת עליך, קיין😍
*ניפגש עוד 90 דקות
או 120
או אחרי הפנדלים
לפני 5 שנים. 7 ביולי 2018 בשעה 4:08
מועדון בדסמ
אתה עונד לי את הקולר והרצועה, אני עם תחתונים בלבד, חשופת חזה ואתה מוליך אותי, ככה, לאורך המועדון.
אנשים מסתכלים. אני נבוכה
אתה עוצר ומלטף לי את החזה.
יש לי על הפיטמות מצבטים עם שרשרת כזו יפה ומידי פעם אתה מושך את השרשרת.
אני מאופרת מסודרת ויפה....
אתה מתיישב על כסא בר ואני עם הגב אליך, החזה לכיוון האנשים.
"תחייכי לכולם" אתה אומר לי
ואז ניגש אלינו זוג.
האישה שואלת אם מותר לגעת בי,
ברגע של אינסטינקט אני רוצה לענות שלא
ואז אתה מושך ברצועה של הקולר שלי, תזכורת מי מחליט כאן.....
אני עונה לה שצריך לשאול אותך... אתה מחליט.
היא אומרת לגבר שצריך לשאול אותך.
הגבר שואל אותך אם מותר לגעת בי. אתה עונה שהאישה יכולה לגעת בי בשמחה....
הוא אומר לאישה לגעת בי. היא מתחילה ללטף אותי, למשוך במצבטים קלות....
ואתה מכניס יד לתחתונים שלי ומתחיל לשחק לי בדגדגן....
אני מתפתלת... אתה מושך לי בשיער ואומר לי באוזן "תעמדי זקוף! אל תתפתלי!"
היא מושכת לי במצבטים, מלטפת אותי ואתה עם יד בתחתונים שלי
ולי אסור להתפתל... זרמים של עונג בגוף....
האישה לוחצת על המצבטים ואני שולחת יד להזיז אותה.
אתה מורה לי לעמוד עם ידיים מאחורי הגב ולא להעיז להזיז לה את הידיים. אתה תחליט מתי היא תפסיק וכמה כואב זה יהיה....
הגבר לוחש לך משהו,
הוא האישה מתחילים ללכת לכיוון חדר נוסף , אתה מוליך אותי ברצועה והולך אחריהם. חדר אפלולי, מספר אנשים, כל אחד בענייניו.... אתה ניגש לכסא ריק ואומר "תורידי תחתונים ותעמדי על ארבע"
"נראה לך????"
אתה מחייך חיוך נעים
וחוזר
"תורידי את התחתונים ותרדי על ארבע"
"אני לא עושה את זה"
"אני חוזר על דברי בפעם השלישית והאחרונה,
תורידי תחתונים ותרדי על ארבע"
אני מורידה תחתונים, מבויישת, סמוקה, חם לי, דופק מהיר
קופאת במקום
"ועכשיו" אתה אומר,
"תרדי על ארבע"
יורדת על ארבע, אתה מתיישב ואני לרגליך....
אתה מוציא כיסוי עיניים ושם לי אותו
מלטף לי את הפנים. אני בציפיה....
אצבע על הדגדגן שלי
שלך? לא שלך?
בואי, אתה אומר לי, יוצאים לטיול....
אתה מוליך אותי, עיניים מכוסות, קולר ורצועה
וידיים שמלטפות אותי
הרבה ידיים
ויד אחת, היד שלך, שמלטפת לי את הפנים ואומר לי כלבה טובה שלי... אני גאה בך....