כשזה עמוק

יום אחד, את תמצאי מישהו,

שהרבה יותר משמעניין אותו לבוא לרדת לך וללכת,

יבוא לו לשבת איתך על כוס בירה, גדולה, ולשמוע הכל.

לפרטי פרטים.

🙏🙏🙏

But baby,

since I've been loving you, 

I'm about to lose my worried mind

איך עוצרים אותו
מתנגדים לו
הודפים אותו
מונעים אותו
חוסמים אותו

כשכל כך משתוקקים אליו

ורוצים אותו.....

שתהיה שנה מתנה......

היא יפה היא ילדה 
היא הקסם הנודע 
מפילה כל דבר 
שום דבר לא נשבר 
מערבבת את גופה 
במדבר של התקופה 
הנה הנה בא האיש 
היא תקח ואז תרגיש 

נגעה בשמיים 
לא יכלה לצאת מזה 
פתחה כנפיים 
כשקפצה מגובה מגדל המים 

בתוכה מתגלגלים 
החיים האבודים 
היא בוכה והדמעות 
הן נופלות ונשברות 

נגעה בשמיים
לא יכלה לצאת מזה

ערב יום שישי. עכשיו נכנסתי הביתה. לבד. דבר ראשון התפשטתי.
שוכבת במיטה הירח מאיר עלי והלילות כבר נעימים... האויר מלטף לי את הגוף ואני חושבת עליך.
אחרי המחשבות הפנטזיות הרצונות והתרחישים שעוברים לי בראש אני נבהלת. ויש לי מחשבות בראש... בת קול שאומרת לי שאני לא בסדר, שככה לא מתנהגים, ככה לא חושבים וככה לא חיים....

ואז דימיינתי שאני במיטה איתך ערומה עם קולר ורצועה שאתה מחזיק.

מקרב אותי אליך. והכל שקט. ואין בראש כלום. פשוט כלום מלבד הרגע.
הפטמות קצת כואבות.. אני לוחצת עליהן  ומדמיינת אטבים כאלה נעימים עם שרשרת בינהם. התכשיטים שאני עונדת. מחכה לך ככה, שתחזור מיום עבודה, תתיישב ואני אניח את הראש והגוף לרגליך. אולי תקרא משהו.
גם שאתלפף סביב הרגליים שלך כעובר אתה תחזיק את הרצועה שלי,

מידי פעם תזיז אותה, שארגיש אותך. את הבעלים שלי. הרוק ינזל והשיער סתור. אתה אולי תדבר, אני יכולה רק להנהן שהרי המילים לא יוצאות לי.

והקול שלך מעביר בי צמרמורת, רטיבות ורוגע.
ואני יודעת שאני לא אני בסיטואציה הזו. אני שלך, תלויה, נזקקת, מצייתת, ניזונה ממך, נושמת דרכך.

איך פתאום, תפסת לי מקום 
בלב אין הגיון, בין השפיות לשיגעון 
ולא אל תתרחק, בדיוק למדתי לחבק 
ליפול מבלי להתרסק 
אני לא רוצה כבר לשחק 

היום למדתי שיש כזה דבר

"מצליף סיעתי"

תפקידו של המצליף לדאוג להצבעה אחידה בפרלמנט

מי שמפר משמעת סיעתית מקבל עונשים.

קורס בממשל ופוליטיקה... הצלחת להפתיע.

גלים גלים מתגלגלים מגלגלים 
את ההבטחות, את המילים, את השירים 
הים כמו לב 
מלא שמחה מלא כאב 
קרוב רחוק, כמו פלט חוף 
ליבי ישרוף ישטוף 

געגועים

רחוק מהבית
בחוף ההוא בדרום קליפורניה שאני לא זוכרת את שמו. חוף נודיסטים.
אנחנו שוכבים ערומים על השמיכה. הרוח נוגעת במקומות חדשים. מקומות שבלי בגד הים התחושה בהם מתחדדת.
קו החזיה. מפשעה. בין הישבנים.
אויר חמים
נעים
השמש מלטפת
אנחנו שוכבים אחד ליד השני
נוגעים לא נוגעים
זו היד שלך? או אולי הרוח? גרגירים של חול מההולכים על החוף?
ואז אתה נשכב עלי
אני מרגישה את הגוף שלך על הגוף שלי
הזין נח לו מתחת לבטן התחתונה
אני מחבקת אותך
אני צריך להשתין אתה אומר לי
ואני אומרת לך
תעשה עלי
ככה כמו שאתה, אל תקום ממני

אני מתחילה להרגיש זרם חם, נעים, מלטף
נוזל ממני
מטפטף לדגדגן ממשיך
לשפתיים
נוזל לו לחריץ בין הישבנים
והרוח שפוגשת את הנוזל על הגוף וגורמת לצמרמורת....
כמו דבק שמדביק את הגוף שלנו אנחנו מתהדקים יותר
רגעים של אושר

אתה רחוק

אבל מצליח להדק את הקולר,

מושך את הרצועה לכיוונך

אני מתקרבת אליך, אתה אלי

נשימות

"גוף בתוך גוף, בתוך גוף

חוֹם בתוך חוֹם בתוך חוֹם 

ציפור מתרוממת לעוף 

אישה נשברת בי פתאום."

בהתחלה זה מערבב את הבטן. מעין חשש, רתיעה ומנגד משיכה חזקה (לא רק פיזית) ורצון להיות שלו.
להיות שייכת. מתלווה לזה אחריות משותפת של שנינו, הדדיות בתחושות, שוני במעשים.

לצמד המילים האלה, שייכת לו, מתלווה קשת של רגשות, תחושות, מאווים, פנטזיות.
הניגודים האלה מסתובבים לי בגוף.
אש ומים
רעש ושקט
מרץ שלא נגמר ועייפות
צייתנית ומתנגדת
חולמת בהקיץ ועם זאת מפוקסת וחדה.
דבוקה. דבוקה אליו.
כל דקה, כל שניה
כל התעוררות בלילה.
כל שיחת טלפון
משפטים שנחקקים
מילים שנוגעות
אצבעות שמרפרפות

והיכולת הזו להרגיש. התפרצות הר געש. לבה של רגשות
אושר
הגנה
שלווה
בית

זכיתי

"ושוב הלב שלי יוצא 
לרקוד עם הפחדים 
לרקוד עם זאבים 
עם שיניים חשופות, עם הסופות 
כי כשאני מפחד עלייך 
מי יכול עליי 
מי יכול עלייך 
מי יכול עליי"

להסתובב עם חרמנות.....
נתחיל לפני. נתחיל מעצם קבלת המשימה.

 קמתי כמה פעמים בלילה וחשבתי מה לכתוב ואם לכתוב עכשיו, בשלוש בלילה כדי שלא אפספס.

בכל זאת משש בבוקר ועד קו הסיום שנתת אני כמעט ללא אויר.
ואז חשבתי לעצמי מה ז"א מה עושה לי החרמנות, היא עושה אותי חרמנית, עם רצון לסקס.

אבל לא. או יותר נכון לא מדוייק. החרמנות מצליחה לשים אותי במקום של שפחה מול אדון, אני מצליחה לפנטז על דברים של "טאבו" כמו פומביות, עוד משתתפים (ברמה מסויימת) חוסר אונים, קשירות וגם קצת כאב. במינון.
התחושה היא שהאצבע שלך נמצאת קבוע על הדגדגן שלי. אתה בראש שלי כל הזמן, מטייל שם.

מכיר את השיר של פורטיסחרוף ניצוצות??
מצטטת ממנו:
"זה כמו לרקוד עם שד שמחבק ולא עוזב 
כן הוא תמיד רעב. אני הולך ומתרחק 
ניצוצות של הבנה, שוב חולפים כמו סרט נע 
כמו רוח סערה הם מקלפים עוד חלקים מהקליפה"