וידויים מן המרומים

בסוף נשארנו אני ואתה

חבר ותיק

אני תמיד חוזר אליך

האמת היא - שאני אף פעם לא עוזב

לא באמת

שהרי מתחת לכל החיוכים

והעצות הטובות שחילקתי בלב אוהב - 

לי לעצמי לא נותר דבר

מלבדך

ואני יודע

שאין לי להאשים אלא את עצמי

על שאני מי שאני:

אדם עם הלבד שלו

נגד כל העולם

ועל יצועי טרם ייקחני הליל

מותש מלהגן עליך בחיוכים מעושים

ומכיבושי כעס ועלבון

אתוודה רק בפניך על עבירות קשות חמורות

שהם מנת בשר ודם

ואם אתנחם על דבר

ואקללו באותה נשימה

הוא שאני יודע

שאתה תהיה שם

כמו שתמיד היית

ואולי תמיד תהיה

 הלבד שלי.