בא לי לפרק אותך. ככה, בלי כל המילים היפות שמסוככות עלי תמיד. פשוט לזיין אותך שוב ושוב ללא רחם כשהחיה שבתוכי, שהצלחת להעיר, משתלטת ודורשת את שלה. אני רוצה לבעול אותך, להשתמש בך ולקחת ממך לתוכי כתרופת פלא לאש המתחוללת בי.
כי בא לי להוציא את הכל מתוכי, לשחרר את הזעם שאני יודע כל כך טוב לכלוא. זה שרק את יודעת לייצר כי אני פאקינג אוהב אותך בכל חלק ופינה בגוף שלי.
אני רוצה לזיין אותך עד שלא תוכלי יותר. שם, כשראשך עמוק בתוך הסדין בקושי נושמת בעוד גופי השחור והגדטל גוהר מעליך בדוגי. עם הזין הזה, שיהרוג אותי ואותך - שחום, עבה, לא מפסיק ולא מסתפק. חופר בך בעודך מתענגת וכואבת.
אני חושק במבט הזה שלך, שרק לך יש, כשאין לך מוצא עת גוף גדול מעליך...עת את מרותקת למזרן בעודי חודר אליך. כשמועכים לך את הפרצוף ויורקים לך בפה. אוח...כמה שאני אני חייב אותן, את העיניים הגדולות והיפות האלה נפערות, מתמסרות, מתמקדות באדון שעושה בך כרצונו.
תהיי הזונה, הכלבה, הצעצוע, זו שמקבלת כאב ורק מתחננת לעוד.
היפה בנשים, אהובתי, מונחת למולי - בשבילי, לשימושי - מתלכלכת כדי שאתנקה, כואבת כדי שאבריא.
אז, אני עוצם עיניי ורואה אותך שם, מרימה, את הטוסיק העסיסי שלך, הדבר הכי סקסי שאני מכיר בעולם הזה, כמו שאת יודעת - כחתולה מיוחמת שמחכה שיעשו בה שפטים. מבקשת ומתחננת לההפלקות שלי פעם אחר פעם...תחילה לאט ואז יותר חזק. שוב ושוב, עד שהטוסיק יאדים וכך גם כף היד שלי.
היישר אל הספייס שלך ושלי. שתי גופות מרוקנות ושלוות בחסות הכאב שלך והסדיזם שלי.
ואז נזכה לשקט של אחרי, של כעס שבא על סיפוקו.
ואחבק ואנשק ואקרב אותך לתוכי.
הגבר שלך, המגן שלך, האהוב שלך.
שכבר לא כועס.
פשוט אוהב.
