וידויים מן המרומים

בסוף זה אני

מול עצמי

מסתכל על עוד תואר שאחרי הפסיק

מתחת השם שאינו שלי

של אלו שפעם הסתכלו

בפליאה 

והיום מסתכלים מטה

אם הם מסתכלים בכלל

ובסוף זה אני

עם המלכודות שטמנתי לעצמי

שהתפוצצו

סעמק איך שהן התפוצצו

טוב, לפחות יש משהו אחד שעובד

בסוף זה אני,

עם המילים המזדיינות האלה

מלבושיי שקר, מרעום להשחית

כי רק בכאב הן מוכנות לבוא אלי 

אמיתיות, יפות

מי אמר שאין חסד

לבסוף זה רק אני

גוף גדול

לב וחיוך

שצריך אותך

כדי לחיות את האמת

ולפרק מלכודותיי

כדי להצליח להסתכל בי

ולראות מעט פליאה

כדי לא להיות רק אני

"אין אדם משים עצמו רשע"