בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

וידויים מן המרומים

על חטאי אני מתוודה
לפני 6 שנים. 21 ביולי 2018 בשעה 12:56

הנקודות כבר שם עם שחר

וזה לא דבר מובן מאליו

רוב בני האדם מתעוררים חיים שלמים

ללוח ריק

ריק מדי

 

ואני רואה אותך,

בוהה בנקודות שלך

הן בוהקות כיהלומים

ומאירות פינות חשוכות בך

 

הן סומנו בדיו של נפשך

דם, דמעות, פנטזיה ותאווה

עוצבו בלילות של שלמות ופורקן

ברגעים של אובדן שליטה נכסף

של השקט המוברך לו השתוקקת

באהבה

כן, באהבה

 

אך דעי לך

כי בזאת לא תמה המלאכה

כי נקודות לבדן הן בודדות

מוקפות בריק וחסר

בתחושת כמיהה כואבת

 

אז הסתכלי פנימה לכלייך

וקחי את מכחולך

אני יודע שזה קשה ביד רועדת

ציירי את הקווים

וגאלי את הנקודות מבדידותן

גאלי את עצמך

בני סוף סוף את התמונה הנכונה

תמונת חייך

 

כי רק ברגע ההוא,

בו מוצאים את האומץ להסתכל

בתמונתנו, בפרי עמלנו

 האושר יכול באמת לשכון

 

בין הקווים והנקודות.

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י