השעה 00:01 וזה אומר שיש לי יום הולדת.
ולא, אני לא חוגג.
שנה כזו לא חוגגים.
שנה בה בעיקר איבדתי
את האישה שלי, את המשפחה שלי
את השקט שלי
שנה בה הפכו חיי למאבק
ניסיון לשרוד את הלבד יום אחרי יום
להשאיר את הראש מעל המים.
אז לא, אני לא חוגג
אדם בהישרדות לא חוגג, הוא עסוק בלהדביק את השברים
כי אלו היו חיי בשנה האחרונה - רסיסים של חיים שהתנפצו להם
בעודי על הברכיים - מנסה שוב להדביק את התמונה.
כי בואו נודה על האמת
זיונים ואורגיות זה רק סם מטשטש
שלרגעים מסתירים ממני את הבדידות
שהיא המציאות שלי
זו הייתה שנה עם מעט מאד רגעי חסד של אמת
וכמעט כולם היו איתה
זו שבמבט אחד ראתה את הכאב שבי
וכמה אני צריך לאהוב, אותה, כדי להירפא
כי באותם רגעים, בלילות המושלמים
לא הייתי בודד, הייתי מאושר
אך רצה הגורל וגם חסד קסום זה,
הפציע ונדם
בעודי מדמם.
אז היום יום הולדת
ואני לא חוגג.
אני בעיקר מייחל לשנה טובה יותר.
מגיע לי סעמק.
