בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

וידויים מן המרומים

על חטאי אני מתוודה
לפני 5 שנים. 14 בדצמבר 2018 בשעה 19:54

הבית שממול מעציב אותי.

הבעל והאישה קמים כל יום מוקדם בבוקר

והולכים לעבודה.

הם חוזרים מוקדם בערב.

יש להם בן צעיר ובת.

ב-9 בערב כל האורות בבית

כבויים.

בבוקר למחרת שוב הבעל והאישה

קמים מוקדם והולכים לעבודה.

הם חוזרים מוקדם בערב.

ב-9 בערב כל האורות בבית

כבויים.

 

הבית שמולי מעציב אותי.

הם אנשים נחמדים

אני מחבב אותם.

 

אבל אני יכול להרגיש איך הם טובעים

ואני לא יכול להציל אותם.

 

הם אנשים שורדים

הם אינם

חסרי בית.

 

אבל המחיר

נורא.

 

לפעמים במהלך היום אני מסתכל על הבית

והבית מסתכל חזרה

אלי

ובאותם פעמים הבית

מייבב בבכי, ממש כך

אני מרגיש את זה.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י