הייתה לי נשלטת דיי הרבה זמן, אחת קבועה כזו שבכל זמן שאני רוצה אני פשוט מורה לה להיות מוכנה בשעה מסויימת והיא הייתה מוכנה. הקשר שלנו לא היה של תן וקח, הקשר שלנו היה של קח וקח וקח וקח.
היא התאהבה בי, משהו שהוא דיי הגיוני בסוג של קשר כזה, קחו בחשבון שבהתחלה הייתי מאוד תומך ומאוד שם ומאוד עוזר. כששמתי לב שהיא כבר מאוהבת במידה מספקת המינונים של הנתינה ירדו והלקיחה עלו.
לקח לי המון זמן להתנשק איתה. התנשקנו רק לאחר כמה חודשים טובים, אני בדרך כלל לא מתנשק, לא מבין את העניין בזה.
היו לי הרבה קלפים עליה, (תמונות, הקלטות, סרטונים) כשהיה לי משעמם או שהיא הייתה מתנהגת לא כמו שצריך הייתי מאיים שאשלח אותם לאנשים שקרובים אליה מהמשפחה או מהעבודה שלה. הפרצוף שלה מתחננת כשהיא מתקפלת לאט לאט לכדור ליד הרגליים שלי היה מעמיד לי ישר.
אהבתי להתעלל בה, מאוד, היא הייתה סופגת את זה, נופלת ובסוף מצליחה לקום. אני אחסוך לכם תיאורים פיזים, אין באמת טעם שתקראו אותם.
אני כן אספר לכם שמעורר אותי להתעלל נפשית באנשים.
פעם אחת הודעתי לה להתייצב ולהיות מוכנה בשעה מסויימת, היא לא ידעה שאני מביא איתי עוד מישהי.
כשהגעתי היא שמה לב גם אליה, ניסתה לדובב אותי לפשר העניין ומה בדיוק הולך כאן. היא חשבה שמתוכננת שלישיה. בפועל מה שהיה זה שהיא הייתה קשורה מול המיטה ואני והבחורה שהבאתי עשינו אהבה מולה. כן, אהבה. נשיקות, ליטופים, ונילי לגמרי. אפילו ירדתי לה - מה שלא עשיתי אף פעם עם הנשלטת.
הסקס היה נחמד, לא משהו לספר עליו לנכדים.
אבל הפרצוף והבכי של הנשלטת, זה מה שעשה לי את זה, עשה לי את זה כל כך. הלב שלה נקרע, התרסק.
היא קיבלה אומץ ולא פנתה אליי יותר מאז, כשאני פניתי אליה היא לא ענתה וחסמה אותי בכל מקום אפשרי.
היא הנשלטת היחידה שאי פעם שעזבה אותי לפני שאני אשתעמם ממנה.
