טוב אז בסוף פעילות ט"ו באב שלי הסתכמה במריטת שערות. גם כן סשן קטן P:
בעודי מורטת עלו לי לראש כל מיני מחשבות על זוגיות, נישואין, בגידות, פוליאמוריה (מבחינתי למרוט זה כמו להתקלח- הפעילות המוכרת והמונוטונית מכניסה את המוח שלי לטייס אוטומטי ועולות לי כל מיני מחשבות פילוסופיות \ רגשות שצפים...ויש לי גנים עירקיים אז יש לי הרבה זמן איכות כזה עם עצמי XD ). חשבתי על זה שאני לא רואה את עצמי נשואה אי פעם. אולי בזוגיות ואולי עם ילדים, אבל לא נשואה. וזוגיות? מה זה בעצם מבחינתי? אולי איזשהו מקום להיות אני עצמי בתקשורת מלאה עם אדם אחר. אולי עם כל החומות שיורדות ממני כרגע יהיה לי הרבה יותר קל ללכת ולחפש את המקום הזה מול אדם אחר. ואיך אדם אחר יוכל להכיל את כל המיניות שלי (שהיא מאוד דומיננטית אצלי)? את הרצון שלי לחופש (חברי\מיני\רגשי עם אנשים אחרים) ? את כל מה שאני רוצה מהחיים? איך אני אוכל להכיל בנאדם אחר שרוצה, אולי כמוני, דברים דומים? האם אהבה היא חזקה מספיק? האם אי פעם אפגוש מישהו\מישהי שיתפוס\תתפוס אותי חזק ואתאהב? המחשבות האלה המשיכו והמשיכו וסתם גרמו לי למשיכת כתפיים קטנה כזו של "מילא..."
ואז ירדתי דרומה למריטת שיער הכוס, שם הכאב כבר יותר ניכר (למרות שבאופן כללי כבר פיתחתי סיבולת מרשימה לכאבי המריטה)...ואז חשבתי על כמה אני אוהבת את הכוס שלי...חמוד,ורוד, רטוב רוב הזמן ונראה כמו אפרסק קטן. יש בו איזושהי חוסר סימטריה קלה, אבל ככה אני אוהבת אותו- לא מושלם. ובעודי מורטת אני נרטבת ונרטבת ורק חושבת על כמה שמתחשק לי...לגמור בתוך כאב (לא גמרתי מיום ראשון שעבר והמחשבות האלה כבר מתחילות להציף לי את המוח. אפילו לא טרחתי לבקש רשות לאונן. לפעמים אני סתם אוהבת להתעלל בעצמי ולצוף בתוך עננת חרמנות מעורפלת וסמיכה כזאת, זה מזכיר לי שאני חיונית וחיה. ד"א- גם באנשים שאני שולטת בהם אני אוהבת להתעלל ככה). חשבתי על זה, שבעצם באקט של מריטת השיער אני מסירה איזשהו חלק מכאיב במיוחד שניתן להפיק ממנו התעללות טובה- מה שאני בד"כ אוהבת לגבי נשלטים שעירים- לאסוף עם כף היד...ולמשוך :)
וזהו, כולי עירומה וחלקלקה עכשיו...יאיי לי...ט"ו באב שמח לכל האוהבים, גם לאוהבים את עצמם :)