לכל אחד יש תקופה קשה.. תקופות בהם אנו עדיין מחפשים את עצמנו.. או בכלל תהיות ומחשבות על העתיד בלי תשובה מובהקת שאנחנו יכולים לספק לעצמנו. זו תחושה שמלווה אותי כמה שנים טובות. אבל היום קרה משהו שונה. הרגשה שאני בשיא של תקופה חרא.
והיום... היום היה כה מסריח, שזה פשוט דחף אותי להתחיל לכתוב.
כבר הרבה זמן בא לי להתחיל לנהל יומן, גם כך הראש מתמלא בכל כך הרבה דברים, שאין מרגוע. הרגשתי צורך לכתוב, לשחרר.. לשל שינוי לתת דרור למחשבות, ועוד יותר מיוחד- להעביר את הדברים בלי פילטר.
להעביר למי?
הממ.. שאלה טובה. אולי לעצמי. למעשה בטוח לעצמי- כי לא מכיר כאן אף אחד, וסביר להניח שגם לא אכיר. למה? כי פאקינג קשה לי לקבל את עצמי! ואם לי קשה לקבח את עצמי, למה שמישהו אחר יקבל אותי?
אבל אולי כדאי שאתחיל מההתחלה.
בתור יחד, אהבתי לשחק במשחקי קשירות. לקשור חברים ולראות אם יצליחו להשתחרר. לפעמים ניסיתי שיקשרו אותי. פחות התחברתי לזה.
בד"כ בתור ילד הייתי מנהיג בחבורה.. אחד שרוצים שיהיה בקבוצה שלו...
לא נולדתי בארץ. העברית הייתה לי קשה. בגיל היסודי עברתי ביריונות לא קלה. ולבסוף מאז שעברתי בית ספר, וזה קרה בחטיבת הביניים- הדברים הסתדרו.
אבל היה לי קושי ליצור קשר עם ילדים אחרים.. הלימודים לא עניינו אותי בכלל. המורה להיסטוריה סילק אותי מהשיעורים, ולי םשוט לא היה איכפת. היה רק מקצוע אחד שאיתגר אותי- מתמטיקה. אבל.. לא הייתי עושה שיעורי בית- והציון היה יורד בהתאמה. כעונש.
מפה לשם.. בצבא התגלגלתי לתפקיד מאוד אחראי, למדתי להתנסח- זה היה חלק מאוד מהותי בתפקיד. ולמדתי להתמודד עם קשיים, לחץ ובעיקר- איך להתמודד מול מערכות גדולות ולהתנסח טוב. עם הזמן גיליתי שיש לזה כוח אדיר, אבל לא קשור כרגע.
באונ' סיימתי בהצטיינות. לימודים שמאפשרים לעזור לאנשים. ההורים שלי לא האמינו שזה קרה. גם הקבלה למקצוע שרציתי לא הייתה מובנת מאליה בכלל. בעיקרון, לא בקלות, עם הרבה מאמץ, שכנוע ומוטיבציה!
הזכות לעזור לאחרים היא מיוחדת במינה! אני מחבק את המקצוע שלי בשתי הזרועות, חזק.
קיצר.. מפה לשם.. הגעתי לעשות תואר מתקדם.
ואעדיין לא מרגיש שלם עם עצמי. למה? כי מה שאני באמת מתחבר אליו- הוא משהו מאוד ייחודי ולא הצלחתי להיכנס לזה, וזה לא המקום לפתוח את זה.
הרגשתי שאני חייב להמשיך ללמוד, כדי למנוע תיקרת זכוכית. חשוב לי שתהינה לי אפשרויות. כמה שיותר- יותר טוב! ואני מאמץ ביתר שאת את האימרה המדהימה "ידע זה כוח". זה הוכיח את עצמו. אבל הגעתי לנק' שבה קורה משהו הפוך..
במשך החיים שלי יצא לי לא מעט.. שבהם שמו לי רגליים. פעם ראשונה זה קרה בצבא. אח"כ בכמה עבודות לא מקצועיות. עד כה האנשים הללו בסופו של דבר - העיפו אותם.. ואני המשכתי.. כרגיל, ותכלס דיי מבסוט.
והנה- זה קורה שוב. אני מנסה לשאול למה? למה אני מושך את זה. כן, אני מבין שזה יכול להיות מאיים כשיש מישהו עם יכולות. אני ממש לא מחשיב את עצמי.. ההיפך. מאוד-מאוד מנסה להצניע את הצלחות. עד כדי כך, שהביקורת העצמית שלי מפותחת Way way too much, וזה הגיע לכך שהצלחות- אני כמעט שלא שם לב אליהם. וזה קורה ברמה כה גבוהה- שאני מתקשה להסתכל על עצמי באופן חיובי.
כן, אני חופר.. באמת שזה לא נכתב בשביל אחרים, ואני מתלבט אם לפרסם את זה... אבל תכלס אם לא בא לכם- אתם יכולים לצאת. אף אחד לא מכריח אתכם לקרוא את זה. :)
וואו, הרבה לחץ יש לי לשחרר.....
לענייננו.. לפני כמה זמן, הייתי בסדנא שבה הייתה דינמיקה קבוצתית. והייתי בהלם שזה בא לי באופן טבעי להוביל. להנהיג. אח"כ היה פידבק וקיבלתי המון פידבק חיובי. והבנתי שהתכונה שכ"כ ניסיתי להצניע- היא פשוט חלק ממני. זה בא לי באופן טבעי. אבל עם כל הביקורת השלילית על עצמי- קשה לי לקבל את זה.
מפה לשם, התחלתי לשכנע את עצמי- למה מנהיג-זה לא אני. והגעתי למסקנה שהמראה שלי הוא לא מראה של מנהיג. אני לא 1.90. לא שרירי. לא כזה ולא כזה. ועם התחושה הזו מסתובב כבר דנים טובות. בלימודים, היה לי קל לשקוע בפן האקדמאי ולא לנסות להתמודד עם חיי החברה. בסופו של דבר, רק לפני כמה שנים בודדות התחלתי לצאת לדייטים. וואלה, נכנסתי לכמה מע' יחסים. אפילו התאהבו בי. היה לי קשה להאמין, אבל זה פאקינג קרה!
הקשרים ההם לא החזיקו כי לא ראיתי את עצמי איתן לאורך זמן. כל אחת מסיבה אחרת. בסופו של דבר, אני זה שנפרדתי. וזה מפתיע אותי.. אם אני כזה גרוע, איך לעזאזל הן מתאהבות??
מצד שניאבל, אני עדיין לא מקבל את עצמי. וזה מעצבן אותי!
אפילו אמא שלי אמרה לי היום, שאני צריך להתפשר- גם אני לא בראד פיט. ת'כלס- צודקת. אולי יותר לכיוון של גולום משר הטבעות...
וכך העניינים התגלגלו ומצאתי את עצמי כאן. חופר.
אין לי מושג אם אמשיך לכתוב כאן. אבל מפתיעים אותי שני דברים:
א. שאני הולך לפרסם את זה.
ב. שהצלחתי לכתוב (בפאקינג טאבלט!!!!!) את כל זה בלי שהדף ייתקע. אחרת, כל הדבר הזה- לא היה רואה אור לעולם!
כלובי- קבל ח"ח! :)
