לפני 8 חודשים. 7 בינואר 2024 בשעה 8:48
https://thecage.co.il/imagr/?u=90361%2Falbums%2F300-90361%2FNTJkNjhhYjZjZmR.png&dpr=1&&w=1140
ילד כותב בתוך דלי
לפני 8 חודשים. 6 בינואר 2024 בשעה 21:04
האם באמת רק דמיינתי שאני מענג אותה?
כשנפגשנו במקרה אחרי כמה שנים, היא אמרה לי שבכל פעם שישבתי לפגישת עבודה עם בעלה היא היתה ככה מציצה עלינו, מחכה שיגיע תורה להיפגש איתי.
היתה להם זוגיות חזקה, מושלמת כזאת. מהאגדות ששורדות שנים.
ואז היא אמרה לי שאורגזמות כמו שנתתי לה לא היו לה מעולם.
אבל זאת היתה רק פנטזיה שלי. לא עשינו שום דבר.
זה היה רק רק בדמיון שלי.
ככה חשבתי עד שנפגשנו במקרה והיא פתאום אמרה לי את זה.
ומאז אני מנסה להיזכר אם, ומה ואיפה. שום דבר כבר לא בטוח.
לפני 8 חודשים. 4 בינואר 2024 בשעה 20:32
היום הפיזיותרפיסטית אמרה לי שהיא מחכה לפגישות שלנו רק כדי לדבר איתי.
היא אמרה שהיא התמכרה לזה.
קל לפלרטט איתי.
זה תמיד היה ככה. ברגע שעוברים את המחסום הראשוני של המבט שלי ורק מעזים להגיד שלום או לפתוח בשיחה.
אני עושה על אנשים רושם של אדם שיודע להקשיב ולהכיל את הדילמות והמורכבויות והשאלות שלהם.
אני עושה רושם של אדם אמפתי ומבין.
ואני יודע לחבר כל מיני פיסות טריוויה ולקחים מהחיים ולהיראות מבין. להיות היועץ בלי שזה יישמע כמו ייעוץ שלא ביקשו.
ואני לא אוהב את כל זה.
ואז הפיזיותרפיסטית אמרה לי היום שהיא התמכרה לשיחות הקטנות שלנו, שהיא שואבת ממני חיזוקים וכיוונים לחיים. ודווקא בגלל שזה לא עם אופי רומנטי זה טהור בעיניה והיא חושבת על זה כשהיא לבד, ומחכה לפגישות שלנו רק בשביל זה.
ובכלל לא התכוונתי לזה.
והיא לא רואה את זה, כי אני לא יכול להיות עד כדי כך גס רוח, אבל אין לי אנרגיות בכלל לשיחות האלו.
לפני 8 חודשים. 31 בדצמבר 2023 בשעה 11:36
https://thecage.co.il/imagr/?u=90361%2Falbums%2F300-90361%2FNTU3ZjQ4MDE4MTk.jpg&dpr=1
לפני 8 חודשים. 31 בדצמבר 2023 בשעה 8:13
ספגתי הרבה כאב בחיים שלי. כאב פיזי, במובן הכי מילולי.
רובו המוחלט נבע מפציעות ושאר ענייני בריאות.
למדתי להתמודד עם כאב. אני מתמודד איתו היטב. גם כשהוא חזק מאוד. אני מכיל אותו בשקט, בלי שמבחינים.
אבל בשביל זה אני צריך שקט גם סביבי. להיות לבד.
הכאב מנתק אותי מהעולם ומאנשים. אני לא יכול לסבול נוכחות של אנשים כשכואב לי. לא משנה מי הם.
לפני 9 חודשים. 18 בדצמבר 2023 בשעה 19:34
לפעמים אני שואל את עצמי על דברים מסויימים אם הם באמת היו. אם זה היה אמיתי.
אני יודע שההרגשות אמיתיות.
זה אומר משהו?
לפני 9 חודשים. 18 בדצמבר 2023 בשעה 10:44
דווקא בזמן האחרון אני נזכר בכל מיני סיטואציות מהעבר הדי רחוק, עם מישהי שמזמן אני לא בקשר איתה.
סיטואציות שנראו לי אז הכי רגילות ו"זורמות" (שונא את המילה הזאת), והיום צפות בתור תחושה משפילה.
כאילו לקח לי שנים לראות שבעצם זה לא היה נורמלי. שהיא נהנתה להשפיל ככה, הכי בעדינות ובחיוך.
וזה מוזר כי לא הייתי עם תחושת השפלה באותו זמן, אז בעצם היא נהנתה רק מהתחושה שלה שם?
אבל אין לי ספק היום שהיא עשתה את הדברים בכוונה, ואין לי ספק היום שהיא ראתה בזה משהו משפיל או "מוריד".
והכל צף ככה דווקא עכשיו, ואני לא מבין למה.
למה דווקא עכשיו?
זה תמיד החשש שמלווה אותי, כמעט בכל סיטואציה. שבעצם מנצלים אותי, או לועגים בלב, ואני לא מספיק חד בשביל להבחין בזה.
אבל למה דווקא עכשיו?
לפני 9 חודשים. 17 בדצמבר 2023 בשעה 7:48
יש משהו מעצבן מאוד בלהישאב במקסימום מחוייבות לתוך הפקה שהולכת ומסתבכת, בזמן שאתה בדיכאון וחוסר עניין יצירתי.
לפני 9 חודשים. 10 בדצמבר 2023 בשעה 19:54
הפסקתי פרויקט של שנים (און אנד אוף) בצמוד למישהו. התפתחתי ולמדתי המון בשנים האלו, ובאמת היה מעניין לפעמים. אבל בתקופה הזאת תחושות מתחדדות אצלי ומקבלות דיוק שלא היה להן קודם, ביחד עם חוסר סבלנות גובר.
והבנתי שבערך 80 אחוז מהזמן והאנרגיות של הפרויקט הזה היו תמיד הטיפול בו, באדם שהוא, בלשמוע ממנו דברים שלא קשורים לעניין, או קשורים אבל לא מקדמים כלום ולא מועילים, לפעמים אפילו רק מעכבים.
אני עובד מהר. לא אוהב להתעכב על דברים חסרי תוחלת ולעשות פיסטינג לנפש של מישהו כדי ללטף לו את האגו מבפנים.
אולי גם הכובד בריאות יעבור.
לפני 9 חודשים. 7 בדצמבר 2023 בשעה 13:47
כל אחד נסגר עם הכאב שלו.
המון נקודות קטנות קטנות שחורות מפוזרות ברווחים גדולים על רקע אדום.