ילד כותב בתוך דלי

את כבר מכירה אותי, כבר עברנו את כל הגישושים והנימוסים. הדלת כבר פתוחה, לא צריך לפשפש בצרור המפתחות.

את חודרת אלי לצ'ט, ויורה עלי את הדרישות. את כבר לא צריכה לשאול אם זה נוח עכשיו. אם זה לא, אני אגיד. אני בובת חוטים בשבילך, אני הסיפוק שבלטחוב את עצמך בגסות אל איפה שאני נמצא לבד.

המילים פשוטות, ברורות, חדות בתוך הבטן. בלי גינונים, בלי ליטופים. הוראות, ועוד.

ומילים שחושפות את גובה התהום, את כמה בתוך רגע אני נמוך שם, כמה אני משועבד ומשעבד את סביבתי.