ילד כותב בתוך דלי

היינו היום אצל ההורים שלה. זה תמיד שמח ונעים שם, ומלא אוכל טוב, ואמא שלה שמנסה לעקוץ ולהביך אבל בצורה קצת שקופה.

וחזרנו הביתה והייתי עוד חרמן מהריצה בבוקר, וחיבקתי אותה מאחור במטבח והיא ציחקקה והתחמקה מזה, וביקשה שנעבור למיטה כי לא נוח ככה בעמידה ויש מולנו חלון, ויש גם אור. את זה היא לא אמרה, אבל אני שמעתי בכל זאת.

ובראש שלי המשכנו שם, ככה עם האור והחלון והעמידה, ומישהי שעומדת בצד ומחייכת ומסתכלת על הציצים המתנדנדים, והבטן הרפויה, והתנועות המזיעות שלי, והנסיון למצוא איך להיצמד מאחור יותר טוב כי זה לא הולך חלק ונוח כמו בסרטים. והיא רואה הכל לא מהחלון אלא מבפנים, לידנו, ומחייכת, ואומרת בקול מה היא רואה, וגם מה היא רוצה לראות.

אבל החלון בחדר השינה היה סגור, והאור כבוי, והמזרון רך. וההיא בראש ידעה גם את זה.