ילד כותב בתוך דלי

התעוררתי בלי אויר על המיטה הלבנה
לא הצלחתי להסביר מה צעקתי משינה
היו לי חלומות רעים, הלוואי שלא היו אמת
מתחמק ממבטך, ואני חייב לצאת

והנה יום חדש מתחיל, אני חוצה את הכבישים
אל השדה מאחורי המפעלים הנטושים
שם כל החלומות הופכים לאלף רסיסים קטנים
יושב על הר אשפה רואה ברזל ואבנים

יש זכרונות שיכולים להפוך כל לב שחור
הם קודחים בנשמה, משאירים רק בור
שוב הזבובונים סביבי, ריח נשק וזיעה
הבתים הלבנים כמו מצבות על הגבעה

והנה יום חדש מתחיל....

כבר אין את מי להאשים
מסתכל על שתי ידי
עשיתי כל מה שצריך
בשביל לחזור אלייך חי
רק אני אדע תמיד
שתי דמעות זלגו לים
נשטפו עם הגלים, ולעזאזל איתם

כי הנה יום חדש מתחיל...

בין כל האנשים ברחוב
כשאת רוצה אותי קרוב
בלילה כשאני איתה
גופך החם על המיטה
הופך ברזל ואבנים
הכל ברזל ואבנים

(נעם רותם)