ילד כותב בתוך דלי

את חוזרת הביתה בערב, אני מגיש לך קפה, את על הספה, אני מתישב בטבעיות על הרצפה ליד הרגליים שלך, אולי מניח את הראש כשאני מלטף ומעסה איפה שלחצו הנעליים כל היום. אולי תרצי שאענג, אולי לא, זה לא משנה.

ציור כזה כל כך קשה למצוא. הכל כל כך מוקצן בציורים, כאילו בלי זה לא נרגיש.

אבל גם ככה נרגיש. גם את הכאב.

עשיתי מה שאמרת, נרגעתי מהרעידות, עכשיו אני צריך למצוא את המקום לנוח.