לפני 3 שנים. 13 בדצמבר 2020 בשעה 22:02
זאת אותה התכופפות שראיתי כשהייתי מאחוריך.
אותה התכופפות קדימה עם השמלה היפה, עם הירכיים שמתאספות אחורה בהתכופפות הזאת ויוצרות ישבן עגול, רחב, בולט, מותח את גבולות השמלה ההיא. אותה התכופפות שנצמדתי אליה בבהייה באינסטינקט חייתי, זכרי, יצרי של לחדור ולהרביע.
זאת אותה התכופפות שהרגשתי לא נעים שאני בוהה בה ככה במבט בזה.
זאת אותה התכופפות אבל הפעם מהצד השני, מקדימה, כשהבטן נופלת אל אותה שמלה, כשהחזה חושף פתח מסתורין חשוך שמושך את אותו המבט.
אותה התכופפות, אבל מהצד השני, מקדימה, כשאני על הרצפה, ואת מתכופפת אלי, ומורידה לי סטירה.