ילד כותב בתוך דלי

מדי פעם צפה שוב הפנטזיה - לא, זאת לא פנטזיה, זאת אולי משיכה, אולי צורך, פנטזיה היא בעיני משהו מקומי, נקודתי.

אז מדי פעם הצורך הזה צף, יוצא ומציץ מכל מה שמחביא אותו כל הזמן.

אולי זה כן משהו מדוייק, אבל לא נקודתי ומקומי.

היא אישה בוגרת יותר ממני, כנראה נשואה, היא יודעת להיכנס פנימה בליטוף ולא בצעקה, בפתיחות ולא בקשיחות מלאכותית.

היא רוצה שאספר לה לאט לאט, בכל פעם עוד קצת, ולהרגיש שהיא מכוונת מרחוק. לאט לאט, כל פעם קצת.

היא יודעת ואוהבת ורוצה את המלאכה העדינה הזאת, האומנות של להשפיל מגובה העיניים.