העניין עם אשליות אופטיות הוא שגם כשאתה יודע בבירור ששני העיגולים באותו גודל, או שהקווים ישרים או מקבילים או מה שהם לא נראים, ואתה יודע בדיוק למה המוח שלך מתבלבל, ואתה מבין בדיוק ברמה הכי מקצועית ומדוייקת למה זה עובד - זה עדיין עובד. אתה עדיין רואה את האשליה. אתה עדיין רואה את העיגולים שונים, את הקווים עקומים.
המוח הכנוע חזק יותר מהמוח השולט.
ולפעמים זה אותו הדבר גם באשליות רגשיות.
אתה מבין שזאת היתה סחיטה רגשית, ולא כשרון קיצוני לקריאת רנטגן של המצב המנטלי שממול.
אתה מבין שהיא שאלה על הגוף שלה והסקס שלה כי היא היתה נבוכה, ולא כי היא היתה בטוחה.
אתה מבין שהיא נעלבה כי התעוררו שם פצעי העבר. הרי היא סיפרה לך עליהם.
אתה מבין שהיא כלאה אותך כי היא פחדה שתלך, ולא כי היא הרגישה חזקה.
אתה מבין שנסחפת לכל העלבות שלה כי לא הצלחת להיות בוגר מול הילדה שהתחפשה לגדולה. אתה יודע שהיום אתה מגיב בזילזול כשזה כל כך שטחי ורדוד.
ובכל זאת אתה עדיין ממשיך לפתח ולהעמיק את כל מה שהיה שם. את הפעם הראשונה שהרגשת שזה אמיתי וטבעי. ממשיך להרגיש את כל האשליה, ואף יותר.