ילד כותב בתוך דלי

את נכנסת למשרד שלי, סוגרת את הדלת, מתקרבת, אני מסתכל מגובה הישיבה למעלה במבט שואל.

את מחזיקה יד על השולחן, מרימה רגל אחת ומניחה את הנעל ממש בין הירכיים שלי.

ומחייכת.

אין שום מגע, ודווקא שם זה הכי חודר.

וככה זה גם עם הקול שלך. עוד לפני המילים.