חודש אחרי שמרינה נפרדה ממני היא התקשרה שוב. כל הזכרונות צפו בבת אחת כשהיא אמרה שהיא רצתה לראות מה שלומי ואיך אני, למרות שהזכרונות עוד לא באמת שקעו.
והכל עלה עוד יותר כשהיא אמרה שאם אני לבד בא לה לבוא, וישר גם הוסיפה עם הבטחון העצמי הזה שלה "בטח גם אתה צריך את זה".
אהבתי את הבטחון העצמי שלה, שהיא לא רגשנית כזאת שבודקת ונעלבת מכל מילה. הייתי צריך את זה אחרי כמה חודשים של קשר שבו צריך להיזהר בכל פעם שמדברים. הקשר ההוא היה מתיש. מאמץ רגשי שמעייף ממש פיזית. ופתאום עם מרינה זאת היתה תחושת שיחרור כזאת. ולקח לי זמן להתרגל לזה שמותר להגיד הכל, שאין חשבונות והעלבויות.
גם לא הייתי צריך לחזר ולהיזהר באינטימיות ובמגע. זה פשוט קרה, והייתי צריך שהיא תוביל כדי לשחרר את עצמי, וזה היה לה טבעי. פשוט כי היא רצתה ועשתה, ולא היתה כזאת שרצתה ואז חיכתה שאני אנחש, ואז נסוגה כי הפחיד אותה שניחשתי, ואז נעלבה כי לא ראיתי שזה הפחיד אותה, וכך הלאה וכך הלאה.
הכל היה פשוט, ואולי היה לי נוח להמשיך את זה שהיא מובילה גם באינטימיות.
אהבנו את אותם דברים, וכמעט לא היינו צריכים לדבר על זה או להסביר. התחלתי להרגיש שאני פשוט חופשי, סוף סוף.
ויום אחד, כשהיא שכבה לידי אחרי שהיא גמרה, מנשקת לי את הלחי ומלטפת את הזין והביצים בעדינות, הרגשתי פתאום שהאצבעות שלה יורדות למטה, אל מתחת לביצים, ומרפרפות בעדינות על פי הטבעת.
זאת היתה הפעם הראשונה שמישהי נגעה לי שם. וזה היה בו זמנית עדין ונעים ומלחיץ. והיא לחשה לי בין הנשיקות "ששש... תרגע זה נעים".
והמשיכה ללטף שם, לאט מסביב וקצת ללחוץ.
ואז היד שלה זזה משם, והיא עצמה לי את העיניים עם היד השנייה, ורציתי להגיד לה שאני מצטער ושאני לא רגיל.
אבל שוב היא אמרה לי "ששש..." והרגשתי את היד שלה חוזרת, עם קרירות כזאת של רטיבות.
והיא לחצה יותר, והתחילה להכניס את האצבע. וכל הזמן נישקה וניסתה להרגיע.
וזה היה לי מוזר, ומפחיד, ומביך. ורציתי שהיא תפסיק וגם רציתי שהיא תמשיך. אבל היא לא שאלה, אלא המשיכה, ולקח די הרבה זמן ובכל פעם שהאצבע שלה נכנסה הרגשתי משהו שלא הרגשתי בחיים. גם פיזית, וגם ברמות אחרות.
ועם כל הפתיחות והחופש פתאום היה לי קשה לדבר על זה אחר כך. ואולי היא הרגישה ולא פתחה את זה בשיחה.
רק בכל פעם שהיינו ככה במיטה היא שוב עשתה לי את זה, ושם היא נישקה וליטפה ולאט לאט גם דיברה תוך כדי.
ובפעמים הבאות היא כבר אמרה מראש "תפשק" או "אתה יודע מה אני צריכה עכשיו". או "אתה יודע מה אתה צריך עכשיו".
היינו יחד בערך חצי שנה, ואחרי כמה פעמים זה כל מה שעשינו. זה ולרדת לה כדי שהיא תגמור, לפעמים כמה פעמים, לפעמים כשהיא כורעת על הפה שלי וזזה. בהתחלה עוד היה חסר לי לחדור, להרגיש אותה עוטפת את הזיקפה שלי, אבל איכשהו כבר לא הצלחתי לדבר איתה על זה, או אפילו למשוך לכיוון הזה בדינמיקה של הסקס. למדתי לפשק בשבילה, ואפילו לגמור מזה.
ואז היא התקשרה, אחרי שכבר לא היינו יחד, ואחרי שהיה לה כבר מישהו אחר. וידעתי שהיא צודקת, שאני צריך את זה. ולא יכולתי להגיד לה לא, וככה בכל פעם שהיא התקשרה.