היתה לנו אורחת במשרד. אני לא יודע מה יותר משעמם במצבים כאלה - השיחות על ענייני העבודה, או הסמול טוק המחויך לעייפה שעוטף את כל זה בזמן שכל הצדדים של האירוע רוצים רק ללכת משם, לחזור לפרטיות שלהם ולהיכנס שוב לאתר פורנו או פורום קינק כלשהו.
כך או כך, שלב הסמול טוק הפעם התגלה כקווי עבר שמשום מה לא נפגשו עד עכשיו רק כמהתלה של הגורל, כי אני והיא גדלנו ממש באותם רחובות, למדנו באותם בתי ספר (אם כי בהפרש של כמה שנים), ואפילו הייתי לזמן מה חבר של איזו חברה שלה מהכיתה.
כל האירוע הפך מאוד מוזר כשבזמן שכל שאר המשתתפים כבר פרשו מזמן כל אחד לאתר הקינק החביב עליו, אני והיא עוד עומדים במטבחון המשקיף אל הגשם שהפתיע את כולם השבוע ומחליפים זכרונות בנסיון נואש למצוא בכל זאת את החיבור שהיה לנו אז, ושנינו כנראה מריצים בראש את ה"מה היה קורה אילו", ושנינו כנראה בוחנים בדמיון את הבעד והנגד, ואני שהדמיון שלי חזק יותר מזה של כל אדם בעולם, כבר נוסע איתה לחו"ל ומעניק לה שם במקלחת כהרגלי את אורגזמת חייה.
בסופו של דבר קו החיים הוא אוסף הנקודות שחמקו מלהיות הנקודות האחרות שהיו יכולות להתחבר, ולקו הזה מתחברת גם הנקודה הזאת של הדייט המאולתר במטבחון באיחור של כך וכך עשרות שנים, וכל מה שקורה ביני לבינה מאז בדמיון העל שלי.