בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל שקר

החיים מתקיימים בצל האבסורד הגדול - גזר דין מוות שמגיע יחד עם הלידה, עם מועד ביצוע לא ידוע. התרבות המערבית מתמודדת לכאורה עם האבסורד הזה על ידי הדחקה והחבאה של המוות - מהשיח, מהמרחב הציבורי, מהמחשבה. זה יוצר שכבות גדולות של שקרים במחשבה ובמעשים. בין השאר - יצירת תדמיות שהן שונות מאוד מהמהויות. זאת גם הסיבה שכל האתר הזה מורכב מאנשים אנונימיים.
לפני 7 שנים. 22 בדצמבר 2016 בשעה 16:34

כשאת לרגליי
אני מחדיר את כף ידי הפתוחה
לתוך שערך היפה
סוגר את האצבעות
ובתנועת גלגול חדה
מאגרף את היד
באגביות אכזרית

 

גבותייך עולות
עינייך נעצמות
פיך נפתח
תודעתך משתחררת
ואת הופכת באחת
מכדור מקפץ של רצון
לבוכנה רטובה של עונג

 

 

 

#הילוךאיטי

 

לפני 7 שנים. 21 בדצמבר 2016 בשעה 11:12

לפעמים
ברגעי השקט

את תהיי לי
נקודת מגוז
בה מחשבותיי ותשוקותיי
מתאחדות

אני אהיה לך
כיכר לחם שקטה
בה געשו הבועות
וקפאו

 

 

#ילדהעםראשבצווארשלדאדי

 

לפני 7 שנים. 21 בדצמבר 2016 בשעה 5:36

אני רוצה

שכמו שרושמים קרקע בטאבו

ככה גם ירשמו אהבה

באיזה מקום

 

כי כשאת כותבת

שלי

זה תופס לי נדל"ן בלב

ולכן זה חייב להיות

חקוק באיזה סלע 

ולא ניתן למחיקה

בשלוש הקשות מקלדת 

 

כי אהבה היא

אור

על פני

תהום

 

לפני 7 שנים. 21 בדצמבר 2016 בשעה 0:55

אני לא מכור להימורים

אני לא מכור לסמים

קלים או קשים

אני לא מכור לאלכוהול

אני לא מכור לקניות

 

אני מכור לאהבה

ההתמכרות הכי קשה

 

שלום, קוראים לי א'

ואני מכור

 

שלום, קוראים לי מפיסטו

ואני המנחה שלכם הערב

תנו לי את תעודות הזהות שלכם

על מנת שאסדר לכם מעבר חלק

בין גן העדן לגיהנום

 

לפני 7 שנים. 20 בדצמבר 2016 בשעה 17:59

לפעמים

אני שואל את עצמי

לשם מה

ולאיפה

ומי צריך

ולמה להמשיך לגלגל את האבן

 

ואז אני שומע את קולך

לוחש לי כמה נשימות

וכל סימני השאלה

הופכים לסימני דרך

 

לפני 7 שנים. 20 בדצמבר 2016 בשעה 12:49

אני לופת את חמוקיה
אולם אפי מגשש את אופל
טבורך העמוק
שהוא מרכז הגלקסיה שלי

אשר סביבו מתוח עור חם
כמו תוף עמום של עונג
הפועם ברכות
כפי שלא תרצי
שידעו שאת באמת

לפני 7 שנים. 20 בדצמבר 2016 בשעה 8:48

הכי יפה בעולם זה אישה.

והכי יפה באישה זה שהיא שרה.

[קול באישה ערווה - אמת ויציב - במובן הכי חיובי.]

והכי יפה שהיא שרה סופרן.

ועוד יותר יפה שזה סופרן קולוראטורה (וירטואוזי).

ומה יותר יפה מלשיר קנטטה של באך?

והקנטטה הכי יפה היא מספר 51 (אחת משלוש בעיניי).

דו שיח לקול אישה ולחצוצרה, עם מיתרים ברקע.

כל כך יפה, שלא מגיע לאנושות שנכתבה יצירה כזאת.

 

אז הנה אישה ששרה סופרן את קנטטה 51.

הסתכלו על פיה. על פניה, על גופה. על האהבה שהיא מפיקה מהסרעפת שלה.

איך היא שרה הברה אחת ויחידה על פני שניות ארוכות כאילו היתה חליל קסם.

הקשיבו לדו-שיח בינה לבין החצוצרה.

עיקבו אחרי כלי המיתר: לפעמים הם רק מאחוריה - מלווים, לפעמים הם לצידה - מנגנים נושא אחר. שילוב מופלא.

 

 

קצת על הקנטטה עצמה.

השם שלה בגרמנית הוא:

Jauchzet Gott in allen Landen

מבוטא:

יאוכסט גוט אין אלן לנדן

שזה תרגום של:

"הַלְלוּ אֶת יְהוָה כָּל גּוֹיִם שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים" (תהילים קי"ז, א').

זאת הקנטטה היחידה של באך לסולו סופרן ולחצוצרה. קנטטה ייחודית.

 

אותי הסופרן מעיף לשמים.

הקטע הכי מרגש בעיניי הוא בסביבות 1:47

כאשר היא שרה את המשפט

Müssen dessen Ruhm erhöhen

ומתעכבת על ה-ö (אומלאוט או [œ]).

אוחחח זה כל כך נפלא. נשגב. שגיא.

 

וכמובן ה"הללויה" בסוף.

 

תיהנו.

 

נ.ב. מאיפה השם של הפוסט הזה? בין הפותרים נכונה יוגרל סרטון בו אני מזייף את הקנטטה:)

 

לפני 7 שנים. 20 בדצמבר 2016 בשעה 4:42

יש אותך מהפוסטים. 

יש אותך מהאדומות. 

יש אותך מהצ'ט. 

 

יש אותך מהטלפון

עם קולך המתוק

הלואט את חושיי

 

ויש אותך עם העיניים 

ועם הריח 

שמתפשטת בתוכי

כמו רעם שקט 

ומתאווה להיטרף

 

לפני 7 שנים. 19 בדצמבר 2016 בשעה 23:52

יש שאגה. 

יש שאגה של לביאה. 

ויש שאגה של לביאה שלי. 

 

טוב. 

מעולה. 

אושר. 

 

לפני 7 שנים. 19 בדצמבר 2016 בשעה 16:28

לפעמים 

להעביר את גב האצבע המורה

בריפרוף

על לחייך

לנשימה קצרה אחת

זה  משקיט

כמו אוקיינוס של אושר 

 

בייחוד אם קודם 

היתה שם 

דמעה