A wizards tale

מהיום שהכרתי אותך, הכאבתי לך.

מהיום שנפגשנו רצית את זה, רצית כאב, רצית להרגיש ואת, את היית מי שפתחה לי את הלב. נהנתי להכאיב לך, מכל הלב. אני הייתי במקום שאפילו לא ידעתי שאני שאני רוצה להיות בו. לא ידעתי שאני רעב להכאיב לך, רעב אלייך, אל עינייך ואל חיוכך, רעב לדהר הנפלא הזה, שזכיתי להכיר.
ביום שנפרדנו, כאב לי כל כך, הרגשתי שעד שמצאתי את שחשקה ליבי, זה נלקח ממני, על לא אבל בכפי.
אבל חשבתי שסיימנו את הפרידה בטוב, שאת היית במקום טוב.
אבל מתברר שבפעם הראשונה, הכאבתי לך ברע ואני כל כך מצטער על זה.
אפילו לא ידעתי שכאב כזה יכול להגיע ממני.
אני לא מושלם ואני לא חף מטעויות, אבל הכאב היחיד שרציתי אי פעם להכאיב לך, הוא כאב שבו את מחייכת ומבקשת עוד.
לא כזה, שרק גורם לך לרצות לברוח ממני.
אז את הלב שלי, שברתי בעצמי, את הכאב הזה, אני עשיתי.