לפני 7 שנים. 16 בספטמבר 2017 בשעה 13:54
הבוקר מגיע ואיתו
תחושת הבושה ועשן סיגריות
קילו פלירטוט
וגרם קוקאין
נדחסים צפוף
מתחת לכל הפאסון והמניירות שרכסתי מעל עצמי
לפני שיצאתי
אלוהים
מתפוצץ לי הראש
שורפת לי הלשון מכל האלכוהול שנשבעתי שאפסיק לשתות
מצפצפות לי האוזניים מכל המוזיקה הגרועה
איך כולנו אוהבים לשחק אותה
שמחים זזים כאילו יש לנו כוח
שבעים
אם מישהו רק היה מכבה את החרא הזה
היינו רוקדים לצלילי בטננו שמקרקרת
הנחמה היחידה הייתה הנחירות שלו לידי,
הוא לא טיפוס של מסיבות גם לא של סמים
והיה לו מבט כזה של
'על מה לעזאזל היא מדברת'
חשבתי שהפעם אולי אני אהיה קצת אחרת
נשארתי נרקומנית של תשומת לב
וריקה
ועלובה
ומפגרת
איך אני אוהבת לשחק אותה כאילו מגיע לי יותר
לפחות הפעם חזרתי הביתה עם התחתונים.
