לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הברית החדשה

ממה שרגיל היה לי מספיק
את מה שאפשר לחלום, אני מדמיין כל הזמן
מחפש דרכי אל מה שמעבר לכל דמיון
לפני 8 שנים. 18 בפברואר 2016 בשעה 1:00

נסיוני לימד אותי שהכמיהה היא משא כבד.
הצורך הפנימי למצוא דבר נדיר שאתה נזקק לו, מכביד.
אני תמיד נושא אותו איתי, לפעמים מצליח להניח את השק לזמן קצר, לבדוק הזדמנות, האם היא הנכונה?

ובמרבית המקרים להעמיס את השק מחדש ולהמשיך.
הצורך למלא את הריקנות שלי, הצורך לפרוש חסות, לפרוק את ההשתוקקות להעניק לקטנה שתהיה שלי מוביל אותי .

קטנה שכמהה כמוני לעולם של דבש ועוקץ. 

אני מחכה שמבטנו יצטלבו.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י