אני כבר לוחם עייף, לא זוכר אפילו את כל המלחמות שבהן השתתפתי.
מכל הסוגים והרבה.
אנשים חכמים מדברים על בחירת המלחמות, על המנעות ועל אלטרנטיבות.
אבל את. בשבילך זה יהיה סיפור אחר לגמרי. אצלך חשוב רק דבר אחד.
כדי שתרויחי אותי ותגיעי להיות שלי, את צריכה לא להתבלבל מכל שירי הגבורה האתוס הפועם ומורשות הקרב המפוארות.
אם תהיי בסוף שלי, המלחמה שלך לא תהיה מלחמת השחרור.
באופן כללי איתי מלחמות שחרור וקרבות על שליטה מיותרים לחלוטין.
מספיק שתרפי לרגע, תורידי לשניה את הרגל מהגז והשחרור יבוא במהירות ועל מגש של כסף.
בשביל שארצה שתהיי איתי את צריכה להיות מוכנה בלב שלם לעשות את המלחמה ההפוכה מהטבע הרגיל שלנו - מלחמת השעבוד.
מלחמת שעבוד להביא אותי ואותך למצב שבו את משתעבדת ואני משעבד אותך.
חרמנות נטו לא תעזור כאן וגם עם כל מה שמסביב יתן לך רוח גבית ותמריץ כזה או אחר אל תטעי לחשוב שזה יהיה קל.
הסיכוי היחיד שלך זה שתביני מי מולך, תמצאי בתוכך את הרצון ותלחמי מלחמת חוסר ברירה.
עם הגב לקיר, נכונות לשלם מחירים ומטרה אחת בעינים להגיע לכבוש אותי כאדון.
כי אני מספיק חכם ומנוסה להיות מראה של מה שבתוכך.
ואם אראה שאת בהיסוס, אני אשאר בחוץ
אם ארגיש שאת מסויגת, את לא תהיי היחידה שלא מחויבת.
אם לא תלכי שבי אחרי, לא אפול בשבייך.
זה להשתעבד או לחדול ואני רגוע.
גם אם לא תשתעבדי ולא תחדלי, אני עצמי אדע לחדול.
מלחמה כמו במלחמה.