הרהורים

בעוד פחות מ48 שעות כבר אהיה על אדמת גרמניה. 

יומיים לאחר החזרה כבר אהיה בן 47. 1

לפני עשור או שניים הייתי רואה בנסיעה כזאת טריגר למסע חוויתי מטורף.  כר פורה להגשמת פנטזיות. 

כנס בינלאומי עם פוטנציאל מטורף. יהיו שם אנשים מכל העולם. בעיקר ממדינות שהנשים בהן נחשקות בעיניי.

פחות המקומיות הבוואריות. אבל תמיד הייתה לי חיבה לאיטלקיות (לא רק לרכבים ממדינת המגף) וכמובן לאסיאתיות קטנות (כן . . התרבות היפנית מעוררת אותי משום מה). 

חשבתי על ביקור בחנויות פטיש מעניינות (בדקתי באינטרנט. . יש 3 במרחק הליכה של עשרים דקות מהמלון). אבל אז אמרתי לעצמי שגם ככה השוט שלי שוכב מיותם בארון הצעצועים כבר חודשים רבים, מה הטעם בעוד ציוד שיעלה אבק. 

במקום פנטזיות המחשבות עברו לתכנון פגישות עבודה שטרם נסגרו, ניהול זמן של מרתון בן 3 ימים. 

בינתיים השיא האסיאתי הוא בקבוק ויסקי יפני שהזמנתי בדיוטי. 

מי יודע. אולי כשאגיע ואחשף להכל הראש יזרום לימים עברו. 

בינתיים יושב עם קפה במרפסת, נהנה מקרני שמש חמימות ומפנטז על החורף שיגיע ועל כוסית ויסקי יפני נפלא מול הקמין הבוער. 

תחושת קינון שמציפה אותי בשנים האחרונות. 

M מזדקן