הרהורים

כבר זמן רב מתכנן לכתוב צוואה. 

גם שיחה עם העורך דין התקיימה זה מכבר וחלק מרישום המוטבים בנושאים הכלכליים כבר בוצע. 

אתמול בלילה זה היה שונה. 

בשוכבי לישון תכננתי המון לפרטי פרטים. 

ללא הספדים בלוויה. 

שיר שיתנגן. 

שאלת רב לגבי קבורה עם חפץ קרוב לליבי (אני.אמנם כופר מוחלט, אבל על הרבנות ונהלי קבורה אין לי שליטה). 

מי מקבל מה. 

מי מסייע בהעלמת דברים שצריכים להעלם מהבית .

מה יעלה בגורל האיטלקיה המזדקנת בחנייה. 

מה יימסר לצדקה. 

פאקינג מורכב הנושא של סידורי הלינה הנצחית. 

משם מחשבותיי נדדו לנשים שמלאו תפקידים משמעותיים בחיי. הונילית שכמעט הייתה אשתי. 

פטיט המדהימה . הכרישה שכמעט הייתה אם ילדיי.

ל' שהכניסה אותי לעולם המוגדר והמורכב הזה והראתה לי כמה אשה חזקה יכולה להיות עם חייה המורכבים. 

מ' שהיום חברה טובה ובזוגיות חדשה שגורמת לה לפרוח. 

ד' המקסימה שמעולם לא הייתה שלי אבל הצליחה להכנס לליבי באופן שכבר שנים לא נכנסו. 

מי יודע מתי הצוואה תצא אל הפועל. . אולי עוד שנה . . אולי עוד 40 . 

כמה ומה ישתנה בה ? אולי עוד אפגוש את אם ילדיי והצוואה תשתנה. אולי אסיים את חיי בתור זן נכחד. 

בינתיים שותה עוד כוס קפה במרפסת, שמש חמימה ולא טיפוסית באמצע דצמבר מלטפת עצמות מזדקנות. 

עוד מעט אימון בוקר נוסף. 

בינתיים אחלה שבת שטופת שמש. 

פרקתי. 

M